צום עקב נפילת תפילין

שלום רב,
המנהג להתענות אם נפלו התפילין מוזכר בפוסקים בלי מתן הסברים (עד כמה שידוע לי). לענ"ד יש בכך שני עניינים: א. הבעת צער על כלי קדוש כזה שנפל. ב. החשש שכאשר קרה דבר כזה הוא מעיד על פגם רוחני או חטא כלשהו של מי שהדבר אירע לו, והתענית באה לכפר על כך. על רעיון זה הביא הר"א וולדינברג מקורות בקשר לצום עקב נפילת ס"ת בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה סימן א פרק ו ד"ה (א), ובעיקר על פי הגמרא בתענית (ט"ז ע"א) שאמרו על מה שמוציאין התיבה לרחוב לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונותינו, הרי שעוונות גורמין לבזיון התורה, ואם ח"ו נקרה סיבה לבזיון התורה ודאי מחמת חטא אנשי אותו העיר, וכך יש ומר גם בעניין נפילת התפילין לגבי מי שתפיליו נפלו.
נזכיר שהמשנה ברורה והבן איש חי (לפר' חיי שרה אות יג) כתבו שאם אינו יכול לצום יפדה הצום בצדקה.

בברכה,
רונן לוביץ