צביעת שופר

בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקפו) פוסק:

"צפהו זהב במקום הנחת פה, פסול* שלא במקום הנחת פה, כשר. צפהו זהב מבפנים, פסול* מבחוץ, אם נשתנה קולו מכמות שהיה, פסול, ואם לאו כשר"
המסקנה מדבריו:
א. לא לצבוע באיזור הנחת הפה.
ב. לא לצבוע אם זה משנה אצ קול השופר.

ובהלכה הבאה פסק:

"המציירים בשופר צורות במיני צבעונים כדי לנאותו, לא יפה הם עושים"
ומסביר המשנה ברורה את דבריו (וכן "ערוך השולחן" ו"שו"ע הרב"): "דלפעמים משתנה הקול מעט בשביל זה"
יוצא בדברי המשנה ברורה, שאם ודאי לא ישתנה הקול, מותר לצבוע את השופר.
אך נראה לי שכדאי בכל זאת להמנע מכך כדי לא לזוז מדברי השולחן ערוך. כי אולי אין אנו יודעים לאמוד בדיוק אם נשתנה הקול או לא, ומדובר במצווה דאורייתא.
שנה טובה
ידידיה