צבא

שלום אביאל,

יש עניינים כבדים וחשובים הקשורים לשאלת השירות בצבא. אתייחס מתוכם לשאלות המסוימות ששאלת.
א. הצבא הוא מקום מצוין לעבוד על לשון הרע. אני מכיר הרבה חיילים שלמדו לשמור על הדיבור שלהם דדוקא במסגרת שלא כולם מקפידים בה על לשון הרע ועל עניינים אחרים של שמירת הפה. לגבי "שמירת העיניים", יש מסגרות כמו יחידות ההסדר ונח"ל החרדי שבהן בעייה זו מוגבלת בהרבה.
ב. השירות בצבא נחשב כמצווה כללית משתי סיבות:
- הוא מכיל יסודות מצוותיים רבים
- הוא קשור לאחריות של הפרט לכלל - לשמירת ארץ ישראל מגויים הבאים לקחת אותה מעם ישראל, להגנה על האינטרסים והכבוד של עם ישראל בין העמים ולהגנה על חיי עם ישראל.
במצווה שכזו אין להשתמש בכלל שציטטת. הרי כל יהודי המשרת בצבא אין לא תחליף, שהרי כל חייל מוסיף ליכולת של העם לעמוד באחראויות הנ"ל. גם מצוות לימוד תורה מתבטלת בתקופה שאדם ממלא את חובתו לדעת להשתמש בנשק ולהשתלב כחייל מקצועי במערך הכללי של ההגנה על העם והארץ. ובכל זאת כם בעניין זה אני מכיר חיילים רבים שדווקא בצבא העמיקו את המשמעת האישית הדרושה ללימוד תורה קבוע לאורך החיים.
ג. יחד עם הדברים הכלליים האלו היות ואתה נמצא בעיצומו של תהליך של תשובה, ויש בכל תהליך שכזה עניינים אישיים של צמיחת הנפש והדעת, חשוב שתתיעץ עם אדם תורני שמכיר אותך ושמבין את ערכה התורני המיוחד של שירות בצבא כדי לקבוע בצורה יותר מדויקת את העיתוי והמסגרת הנאותים לך לשירות.
בברכה, דוב ברקוביץ