שאלה
אני חייל ברגילה שנמצא במהלך השירות הסדיר שלו, ולאחרונה עלו אצלי כמה שאלות בנושא נהלים צבאיים וציוד צבאי.
א'. האם מוכרחים ללכת ע"פ הנהלים הצבאיים ה"יבשים"? לדוגמא, הנהלים מחייבים ללכת עם מדי ב' עם כותפות. האם מותר ללכת בזמן פעילות מבצעית (כשאני על ווסט וקרמי) עם חולצה בלי כותפות, בגלל שהכפתורים בכותפות פוצעים את הכתפיים? ע"פ הנהלים היבשים זה אסור, אבל בשטח המפקדים והקצינים בעד זה. או לדוגמא, קריעת הספוג מהמזרונים ע"מ לרפד את האלונקה בכדי שתהיה קלה לנשיאה.
ב'. האם מותר לקבל "ירושה" ממישהו שהשתחרר ציוד צבאי (שהוא לא חתום עליו)? לדוגמא, ידית הסתערות לנשק, יראור (פנס) לנשק, קסדה קלה (שיושבת טוב על הראש) וכו'. בד"כ הוא קיבל את אותו ציוד בירושה ממישהו שקיבל בירושה ממישהו וכו'. השאלה היא אם מותר לעשות שימוש מבצעי בציוד הזה או שחייבים להחזיר אותו לאפסנאות? והאם הידיעה שבמידה ואני מחזיר את הציוד לאפסנאות הוא יוצא משימוש מבצעי, משפיעה?
ג'. האם מותר לירות בנשק מסויים בשביל ההנאה בלבד? לדוגמא, אם יש תחמושת ספייר, האם מותר לירות אותה (באישור כמובן), או שאסור הלכתית מכיוון שאין בזה צורך מבצעי?
ד'. האם מותר לי לשמור דברים למילואים (באישור כמובן), או שאני מחוייב להחזיר את כל הציוד הצבאי שלי? לדוגמא, האם מותר לי לשמור נעליים משומשות אליהן הרגל כבר התרגלה, ולהחזיר נעליים חדשות אליהן הרגל שלי עדיין לא התרגלה ולכן הן מכאיבות? או האם מותר לשמור מדים במידה שלי, או שעליי להחזיר את כל המדים שנמצאים ברשותי?
ה'. לחילופין, האם מותר לשמור דברים בעלי ערך אישי? לדוגמא, האם מותר להחזיר לצבא כומתה שקניתי, ולשמור את הכומתה שהצבא הביא לי?
תשובה
שלום לך
תזכה למצוות על שירותך ואשריך שאתה רוצה להגדיל את הקדושה במחנה שכינה על ידי זהירות בממון
אקדים ואומר שצה"ל הוא גוף שמטרתו ברורה להלחם באויבנו ולהגן על מדינה ישראל.
מטרה זו צריכה לעמוד בראש מעייננו גם בעת השירות וגם בזמן מתן תשובה לשאלותיך.
כמו בכל גוף גדול יש חשיבות רבה גם לסדר ולמשמעת ולשם כך מואצלות סמכויות למפקדים כדי לפעול באורח נבון לאור המטרה.
הכללים חשובים כדי לשמור על כל דבר לשימוש לו הוא נועד ולא ליצור חסרונות אבל לפעמים המפקד החכם מבין שיש מקום לחריגה מהנהלים.
כשם שמטרתו היא לנצח את האויב ולא להסתפק ב'לחזור הביתה בשלום' כך גם הפקודות מיועדות לשמור על ציוד למען המטרה ואין השמירה על הנהלים המטרה העליונה.
מתוך כך לשאלותיך
א.
בזמן פעילות מבצעית מותר, ובודאי אם זו דעת המפקדים, להוריד את הכותפות. המטרה כאן הפעילות המבצעית.
לקרוע מזרון - כדאי לבדוק אם אין דרך אחרת כגון לחפש מזרון שכבר קרוע או זרוק, צריך להתרגל לחסוך בהשחתה ככל שניתן. ברור שמזרון לא ניתן לתיקון בשונה מכותפת שניתן בכל רגע לתפור מחדש, ולכן יש להסס יותר ולחפש פתרונות אחרים במידת האפשר.
ב. לדעתי מותר בכל מקרה לקבל ירושה כזו.
כמובן שהכוונה להשתמש בה אך ורק במסגרת הצבא ולהרגיש אחראיים כלפיה.
ציוד זה מיועד לשרת את הלוחמים והחתימה מטרת לעשות סדר בענין. קל וחומר אם הציוד מתוכנן לצאת משימוש.
לפעמים דווקא עדיף להחזיר אותו כדי לקבל חדש תמורתו.
ג. ירי לשם הנאה
השאלה כיצד אתה יורה
אם במקום לעשות אימון עם 100 כדורים אתה יורה 200 - מותר. צה"ל או היחידה מחוסר תקציב קבעו הקצאה לאימון. ככל שתתאמן יותר אתה תהיה חייל יותר טוב ויותר מאומן ותקל על צהל להשיג את מטרתו.
אם הכוונה לירות באויר לשם ההנאה - בודאי אסור.
גם אם אין זה 'בל תשחית' זה בודאי שימוש אסור וגזל רכוש ציבורי.
סיכום: ירי להנאה למטרות - מותר. ירי להנאה באויר - אסור.
ד. לדעתי מותר לשמור דברים למילואים בתנאי שתקפיד להשתמש בזה אך ורק לצורכי הצבא.
כל שימוש אחר הוא גם גזל ולפעמים גם חילול השם והתחזות.
בגבול הסביר זה מאד נח שאתה מגיע למילואים עם מדים שמתאימים לך.
בעבר הרחוק ראיתי רבים שבזבזו ימי מילואים רבים עד שנמצא להם מדים מתאימים וכד'.
בנעלים לדעתי זה גם הנוהל הצבאי - שתשאיר לך זוג אחד.
ה. אינני יודע - ההגיון אומר שמותר בפרט בכומתה שלדעתי אין לה שימוש חוזר.
גמר חתימה טובה
לך בכוחך זה והושעת את ישראל
דוד לוי
098987548