צבא או שירות לאומי?

ב"ה

שלום לך,


אין ספק שלא זו המסגרת לברר לעומק את הסוגיה הכבדה שהעלת.
אני סבור שעלייך לבקש מדמות הקרובה אלייך מהאולפנא לברר איתך את הסוגיה. דווקא בשל העובדה שכל המידע זמין, אני סבור שנכון יהיה שבאולפנא יתייחסו לכל האופציות.
העובדה שאבא מתנגד צריכה לתפוס מקום אך לא להכריע. אם יש אפשרות גם לשרת את האומה, גם לתרום באופן מהותי לבנין העם והארץ, וגם למלא את צפיות ההורים - מה רע בכך.

למהותה עניין השירות הצבאי אני מצרף תשובה שהשבתי בענין:


פוסקי ההלכה ראו את המציאות בעין חינוכית ורוחנית גם יחד. ראיה זו הובילה אותם למסקנה הלכתית.
מה הפריע להם?

הבעיה בשירות הצבאי היא האוירה הכללית שאיננה מאפשרת חיים ללא נפילות מיותרות.
הלחץ, המציאות הבלתי נורמאלית, עלולה להוציא מהפגש בין בנים לבנות דוקא את הצדדים הלא טהורים.
לכן, ההליכה לצבא אינה קשורה עם העובדה שסומכים עליך או לא סומכים עליך. הרי לכל אחד אנו מתייחסים באמון רב. איפה הבעיה? כשאדם מתמלא בגאווה ולא יודע לשמור על עצמו. אנו חיים במתח שבין "אשרי אדם מפחד תמיד" ו - "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" לבין ההבנה שחביב אדם שנברא בצלם, בין היותו של האדם נציג הקב"ה במציאות.

לכל אחד מאיתנו ברור שיש מקומות שלא הולכים אליהם. לא בגלל שבטוח שיקרה בהם משהוא אלא בשל החשש שיקרה בהם משהוא. לכן, אנו לא צועדים במסלולים מסוכנים ומתייחסים בתדהמה לתאבי הרפתקאות הנוטלים נפשם בכפם. כשם שאנו מודעים לסכנות גופניות, כך ויותר עלינו להיות רגישים בכל מה שנוגע לסכנות הרוחניות.
לכן - עלייך לעשות הכל כדי לא להביא את עצמך למצב של סכנה ולהמנע משהות בכל סוג של שירות שיש בו סכנה. השאלה הפרטית שלך צריכה לחהתברר עם מי שמכיר אותך.

בהצלחה,
שי