שאלה
שלום לכבוד הרב,
פעמים רבות עולה בתקשורת בעיית מסורבות הגט, וכן הטיפול (שיש אומרים איטי מידי) בבתי הדין הרבניים.
לדעתי ניתן לפתור את הבעיה בקלות, מבלי להנהיג חס וחלילה נישואין אזרחיים בישראל. לדעתי ניתן לקבוע שכל חתן, הבא להינשא ברבנות,יחתום בנוסף לכתובה, גם על גט על תנאי (בפני עדים) ללא תאריך, וכן על ייפוי כוח משפטי, המסמיך את הרבנות המקומית למלא את תאריך הגט במקומו במקרה שיסרב. מסמכים אלו יופקדו ברבנות המקומית, בתקווה שלא יהיה בהם צורך, וכך כל העניין יבוא על פתרונו ללא שימוש באמצעי כפייה אחרים, וללא בזבוז זמן מיותר. כמובן שיש לקבוע ששימוש באפשרות זו יהיה רק לאחר שכלו כל הקיצין, ושאין סיכוי לשלום בית, ושהבעל אינו מתכוון לשחרר את אשתו. למירב זכרוני ההלכה תומכת בפתרונות מסוג זה, מדוע לא להנהיגם?
תשובה
בעזה"י
שלום,
אכן, הבעיה קשה ודורשת איזון עדין ומורכב בין קדושת הנישואין ועוצמת הקשר שנוצר לבין הצורך להקל אל מצוקת מסורבות ועגונות.
עם זאת, יש לדעת שהנושא מורכב ואיננו שחור-לבן. יש אמנם פתרונות הלכתיים ברומות שונות, אך חכמים נזהרו בכל הדורות מלעשות בהם שימוש רחב מדי-
חיבור של קידושין ונישואין בין איש לאשתו הינו דבר מקודש. אין חיבור הלכתי חזק ממנו.
הערכה נכונה של עוצמת החיבור הזה היא חיונית למציאת הכלים והפתרונות לאותם מקרים דחוקים שיש צורך להפר את הקשר,לעקרו אותו או לכפות גט.
לעיתים אני חש שארגונים מסוימים או ציבורים מסוימים "מקילים ראש" בקדושה ובעוצמה של הקידושין ובהיותם נובעים מנקודה פנימית מאד של אדם ואשה ודורשים מהרבנים לקחת אחריות גם במקומות שאין ידם משגת...
לגבי ההצעה הספציפית:
אמנם קיימת אפשרות לחתימת גט על תנאי -אך כמדומני (ואף כי אינני מונח בסוגיה וכמובן שאינני פוסק הלכה בעניין) גט שכזה שיצור מצב של נתינת גט כנגד רצון הבעל ולמרות התנגדותו המפורשת- לא יוכל לתפוס.
הגט אמור לשקף את רצונו של הבעל ולא נראה שניתן לתת גט ע"י ביה"ד כנגד רצונו המפורש...
אמנם עולים רעיונות כאלה ואחרים (כגון הסכם קדם נישואין- שרק חלק מהנוסחים המוצאים הם כשרים הלכתית, הגבלות כתובה ועוד) אלה שאלו מסדירים את הכלים הכלכליים שנועו לאפשר לחץ על בן/בת הזוג המעגן אך לא "להחליף" את הרצון הברור שלו.
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם