פרשת נשא

שלום וברכה!

לגבי פרשת סוטה.

קודם כל צריך להבין מושג בגידה. בגידה היא הפרת מערכת של אימון הדדי או ברית (אני לא רוצה להתייחס למושג בגידה במדינה וכד´). כידוע ע"פ היהדות גבר יכול לשאת כמה וכמה נשים ולכן כאשר גבר לוקח עוד אישה ע"פ התורה הוא לא חורג ממסגרת הברית. נכון, שרבינו גרשום אסר בחרם לקחת אישה נוספת, אך כידוע חרם התפשט רק בארצות אשכנז ובארצות המזרח לא קיבלו את החרם והמשיכו לשאת כמה נשים.

מכאן יוצא שרק אישה שאסור לה להיות נשואה לכמה גברים, כאשר היא מתייחדת עם גבר אחר, היא בוגדת בברית. לעומתה גבר היכול ע"י התייחדות לקחת עוד אישה על אישתו, כאשר הדבר מעוגן בתורה והוא חלק מהברית הנוצר בין איש לאישה, אינו בוגד. נכון, שבימינו אין לזה תוקף כי כבר כולם גם הספרדים במדינת ישראל קיבלו על עצמם חרם רבינו גרשום וכל מי שמתייחד עם אישה אחרת בהיותו נשוי, הוא עובר על התניה והברית בעת הנישואין ולכן נחשב לבוגד. אך בבית המקדש פעל ויפעל רק דין תורה ולא חרם של רבינו גרשום.

כמו כן צריך לדעת שהבדיקה נעשית רק כשיש מציאות מבוררת של בגידה וגם התראה מפי הבעל, אלא אין עדות על המעשה כדי להוציא את האישה ובועלה להורג ע"פ דין תורה של איסורי עריות.

כמו כן ידוע הדבר שאישה יכולה למנוע את הבדיקה ע"י הודאה על המעשה. אז לא מוציאים את האישה להורג ולא בודקים אותה, אלא הבעל מתגרש ממנה והיא יוצאת ללא כתובה.

בנוסף לכך כל המטרה של הבדיקה היא להשכין שלום בית. כלומר לא להעניש את האישה, אלא להפך להוכיח חפותה. למטרה עליונה של השכנת שלום בית הקב"ה נותן למחוק את שמו מן הקלף דבר שאסור בתכלית האיסור בכל מצב אחר. במידה ויתברר שאישה שיקרה יהא נענשת על הכל גם על המעשה וגם על מחיקה סתמית של שם ה´. הרי יכלה למנוע כל זה ע"י הודאה וגירושין ללא כתובה.
זו גם הסיבה שבדיקה זו לא רלוונטית לגבי שאר הפושעים.

לגבי ברכת כהנים.


בזמן בית המקדש כשהכהנים ברכו בשם המפורש, שרתה שכינה על ידיהם ואסור היה להביט בם, כי אין אדם רואה שכינה ונשאר בחיים, וכך נוהגים עכשיו זכר למקדש. אמנם כיום ידי הכהנים מכוסות בטלית, אבל בכל זאת אין להסתכל עליהם, כדי שלא יסיחו דעתם מן הברכה, ומשום כך נהג אדמו"ר הזקן בעל התניא לכסות את פני בניו בטליתו. מכאן פשט המנהג.

בברכה,

חיים בריסק