שאלה
שלום!
ידוע שאשה סוטה היא אשה שבעלה חושד בה שהיא בגדה בו (והיא לא נתפסה)- מדובר בחשד בלבד! מובאת לפני הכהן הגדול ועוברת טקס משפיל! של קריעת בגדיה מעליה פריעת שיערה ראשה(כדי לבזותה)והשיא- להשקות אותה במים המאררים ואם כן בגדה "וצבתה בטנה ונפלה ירכה" האשה עוברת טקס כ"כ משפיל אם קרה מצב שבעלה חשד בה על שבגדה בו...ואם היא טהורה הבעל לא נענש על כך שחשד סתם. רק היא צריכה לעבור את כל זה בגלל שחשד בה בעלה..אך, אם רואה גבר שיצרו משתלט עליו או שאשתו לא מספקת אותו יכול ללכת לעיר אחרת ויעשה שם מה שליבו חפץ..ויותר מזה הוא לא נענש ולא עובר טקס משפיל כ"כ..
מדוע הסטייה חלה על הנשים בלבד???
אני לא מנסה ללכת נגד התורה בעניין הזה להיפך,אני שואלת מתוך רצון אמיתי להבין מה עומד מאחורי זה ולמה זה ככה..?
תודה!
תשובה
ב"ה
שלום.
התשובה היא מפני שהדרגה של האישה היא כ"כ גבוהה עד שמעידה כזו פוגעת אנושות באומה היהודית.
מפני שהיא מופקדת על הבאת הילדים לעולם והיא זו שמעבירה את היהדות הלאה לדור הבא.
(להזכירך-מנהגים נקבעים לפי האבא ועצם היהדות נקבע לפי האמא).וכגודל הדרגה הגבוהה כך גודל האחריות .ולגבי הענישה אז גם הגבר נענש באותם עונשים המוזכרים בתורה לגבי האישה עצמה כך שבתחום הזה אין הבדל רק שהפרשה הזו התיחסת בלשון נקבה ל"אישה סוטה" ולא לאיש סוטה בשל גודל האחריות המוטלת על האישה בעצם הבאת ילד לעולם וע"י כך המשכת הם היהודי ללא ממזרות וללא שום פסול גשמי או רוחני.
(ואם הוא הוציא עליה שם רע או הייתה לו כוונה לבזות אותה או שהוא סתם חשד בכשרים פרי הדמיון שלו -הוא נושא במלא האחריות על תוצאות מעשיו ו"החושד בכשרים-לוקה בגופו" .
ומשאלתך ניכר שאת מצוייה בינות לספרים אז כדאי לך לעיין ב "רש"ר הירש" בפירושו לפסוקים .
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.