שאלה
לרב שלום.
בפרשת בא מסופר על המכות אחרונות במצרים.
קצת התקשתי לקרוא על מכת בכורות.
הרי הק"בה הוא רחמן ואוהב. ואני לא מבינה למה היה צריך לנהוג עם מכת בכורות למה לא היה יכול פשוט למצא מכה אשר לא נפגע בנפש?!
והרי בטוח ישנם מין המתים כאלה שהיו חפים מפשע?!( אני לא מנסה לעשותת לק"בה את החשבונות... אני פשוט לא מבינה למה?) ואני לא מבינה למה היה צריך לנהוג בכזאת מכה חזקה ובילתי נישכחת?! אשר אנשים אחרים לא דוורא יהודים או כן יהודים אבל לא דתיים יכולים לקרא את זה ולהבין משו אחר?!
למה לא היו יוכילם ישראל לצאת ממצרים במכת חושך או במכת ארבה כאשר למצרים היו בעיות אחרות להתמודד נגדם?!
תודה רבה. ושוע טוב!
תשובה
"כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי" אומר הקב"ה לעם ישראל, ולכל העולם (על ידי הנביא ישעיהו) אכן, נסתרות דרכי הבורא, וגם משה רבנו, האיש שהגיע למדרגה הגבוהה ביותר אליה יכול אדם להגיע, ובקש "הודיעני נא את דרכיך", לא נענה בחיוב, אלא "וראית את אחורי, ופני לא יראו". ועם כל השאלות הקשות שיש לנו, עלינו להאמין בקב"ה, וזוהי דווקא אמונה: שאין לנו וודאות, ובכל זאת מקבלים את דברי הקב"ה, ואת מלכותו.
הקב"ה היה יכול לגרום לכך שמצרים לא יתעללו בעם ישראל ("כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו") הקב"ה היה יכול לגרום לכך שלא ייהרגו בשואה ששה מליון יהודים מתוכם מליון וחצי ילדים. אני מניח כי כאשר נפרד מן העולם הזה, את ואני, כל אחד בבוא יומו, נזכה להבין פתאום את כל השאלות הכבדות באמונה.