פרק בתנ''ך

בעז"ה

שלום רב,

פרק נג בישעיה לא נקרא 'הפרק האסור' בשום מקור הקשור ליהדות שאני מכיר. אין 'פרקים אסורים' בתנ"ך, אלא הכל מותר וראוי ללימוד.
אמנם, יהודים משיחיים ונוצרים קוראים לפרק זה 'הפרק האסור', עקב טענתם שפרק זה לא נמצא בהפטרות הנקראות לאחר קריאת התורה בבתי הכנסת. הם טוענים שפרק זה הוצא ממסגרת ההפטרות מאחר ויש בו ראיות, לטענתם, לכך שיש"ו הוא המשיח. וכדי להעלים ראיות אלו מעיני העם הם אומרים שאסור לקרוא פרק זה כהפטרה.

זהו תמצית המושג 'הפרק האסור'. אעיר על כך מספר הערות:
1. חלוקת התנ"ך לפרקים - החלוקה לפרקים שאנו מכירים היום של התנ"ך היא נוצרית, ונעשתה בידי הגמון נוצרי במאה ה-13 (ראה כאן: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1797). החלוקה היהודית היא בעיקרה של פרשיות סתומות ופתוחות. החטיבה המוכרת לנו כפרק נג בישעיה מתחילה מאמצע פרק נב, ובפירוש 'דעת מקרא' על ישעיהו ניתן לה השם: "הנבואה על עבד ה'".
2. מנהג ההפטרה - יש מחלוקת מתי בדיוק התחילו ההפטרות. הטענה שטוענים שפרק זה נעדר מאחר ורצו להסתירו, קלושה. ההפטרות הותאמו לפרשיות לפי קישור ענייני לחלק מפרשת השבוע, והרבה פרקים בנביאים לא נקראים כהפטרות, ואין זה עניין ייחודי לפרק זה.
3. מנהג א"י - אמנם, המנהג בו אנו נוהגים היום, של סיום התורה כל שנה, הוא מנהג בבל. מנהג א"י היה לסיים את התורה כל שלוש שנים וחצי. חוקר תלמוד בשם חננאל מאק מביא במאמרו (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=608262