שאלה
אל הרב שלום:שאלתי היא כךוהינה לפרסום אבי ואימי נשואים כבר יותר מ30 שנה כל השנים היתה חלוקה בינהם בעניני פרנסה לאחרונה ישנה תופעה שאימי מפסיקה לתמוך בבית הן מבחינה כלכלית והן מבחינת עזרה של נקיונות ולבשל וזו בטענה שכל השנים היא טעתה ועכשוו שהיא יודעת מה נכון היא צריכה לפנק את עצמה לבילוים ופינוקים ואבי צריך להביא כסף להוצאות של הפינוקים והבילוים בזמן שאימי גם עובדת אך שומרת את הכסף קרוב לליבה אימי מוכיחה את זה שזה מה שכתוב בתנ"ך במקורות ובמדרשים וכך בית עם אוירה יהודית צריך לנהוג לי זה נשמע תמוה קצת שכך צריך לנהוג ולחיות בזמן שרואים את אבי סובל אך הבעיה שאימי אומרת שכך ההלכה וכך צריך לחיות שאלתי עם אימי צודקת לפי ההלכה עם יש לה הוכחות מהמקורות ומה אנחנו הילדים שחיים בבית צריכים לעשות להתערב או לא אנחנו3 ילדים מעל18 אימי הינה אמא קשה ועקשנית שמזלזלת וזאת מטענה שהכל מוכך ויש לה ניסיון יותר מאשר לנו ואבי לא רוצה לריב עם אימי שזה לא יוביל לפרוק החבילה אשמח מאוד כבוד הרב עם תענה לי על שאלתי הן מבחינה של התמודדות מעשית והן מבחינה של המקורות מאיפה הן ומה ההלכה אומרת תודה רבה מראש
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה מאוד, וקשה להיכנס אליה בלי שמכירים היטב את הנפשות הפועלות. יש לזכור כי חלק מההתנהגות אינו קשור רק לשאלות אמוניות והלכתיות, אלא גם לשאלות נפשיות, ואין אתם (ובוודאי לא אני) יודעים מה מתחולל בין אמכם לאביכם.
ההלכה עוסקת במחויבות שיש בין בעל לשאתו ואשתו לבעלה. אולם, הלכה נועדה בעניינים אלה למקרי חרום בלבד. הטוב ביותר הוא שחיים בזוגיות טובה, ובהסכמה, בחלוקה של הנטל ושל הזכויות, וכל הדרכים בהם בני זוג חיים באופן אוהב וטוב.
לא כתוב בתנ"ך או בשום מקור אחר כי מותר לבן זוג אחד לחיות על חשבון השני, או להניח שהוא חייב לפנק אותו. אין לכך כל מקור, וזה כמובן לא נכון.
הטוב ביותר הוא שילדים לא יתערבו. הם צריכים לתמוך הן באבא, ומצד שני להאיר פנים לאמא ולנסות להוציא ממנה את כל החלקים הטובים שבה, ולדבר על ליבה שלא תהרוס ולא תקלקל, אלא שימשיכו לחיות ביחד בשלום ובשלווה. בדרך זו ילדים עוזרים, ולא בדרך של התערבות בעניינים של ההורים.
אני מקווה כי תצליחו להוציא את הטוב בכולם, ואז תלכו בדרך הבונה בית לטווח ארוך.
כל טוב