שאלה
בס"ד
אני מסוג האנשים...
שאומרים דברים, שאינם מתכוונים להם ואין להם כיסוי, סתם כדי להגיד. אחד בפה אחד בלב.
מהסוג האנשים שלא באמת אומרים מה שהם באמת רוצים, ויעשו אלף ואחד פרובוקציות לכך
מבטיחים הבטחות ולא מקיימים. אנשים לא ישרים ולא אמינים. שקרים לבנים.
אנשים, שנעלמים לפתע פתאום, סתם כך ללא סיבה נראית לעין ובלי להגיד שלום
ומשאירים תחושה של ענינים לא סגורים. מסתוריים ומופנמים.
אנשים ציניים וסארקסטים, שאין להם מילה טובה להגיד
וחושבים משום מה, שהם יותר מתוקים ונאהבים
כשהם יותר חמוצים ועגמומיים, ואף פעם לא מפרגנים.
אנשים, שאם האובססיביות והמנלכוליה היתה מחלה כואבת, אז הם כל החיים היו בגבס.
צרי-עין וצרי-אופקים. נודניקים ומטרידים. מתרחקים משטחיות ומחפשים עומק.
אנשים פחדנים, חולמנים, שלא יודעים מה הם רוצים מעצמם ומאחרים.
חיים במתח פנימי תמידי, וחושבים שהחיים זה בעצם שדה קרב.
נבדלים. מניפולטיביים. ערוגים למיניות. ופעמים מפתחים שנאה עצמית.
בתוכם רועשים וגועשים מפלי הלבה הרותחת, יצרים, תאוות, דחפים, ופיתויים
יותר מאחרים, אך מבחוץ, תמיד ישמרו על פנים חתומות.
לא מראים לעולם לזולת את הסערות הרגשיות שמתכוללות בתוכם וכלפי חוץ ישארו קרי רוח ומרוסנים.
עוברים הרבה תקופות לא קלות, השפלות, השרדות והתחדשות.
עוברים המון תהליכי עומק, ומעגלים של הרס עצמי ובנייה לאין ערוך.
זה אני.
פרקתי... חשבתי שזה יהיה חשוב לשתף אותך בזה.
תודה מראש הרב.
תשובה
שלום אחי ורעי היקר
אני מעריך אותך מאד על אומץ ליבך להכיר את עצמך.
מי יתן וכל ישראל יהיו עם ענווה ושמיעה פנימית כזו, להכיר בחסרונותינו ולרצות לתקן.
את העיקר כבר עשית, אתה יודע מה חסר. עכשיו תלמד את עצמך שלא להתבייש להיות חלש, להיות עצמך ליד אחרים. שתף את הסובבים אותך הקרובים אליך בחסרונות שלך, דבר על הכאב שלך.
הכנות והנכונות לשתף בחסרונות אישיים הם המפתח לתיקון גדול, לא תאמין כמה יעריכו אותך על כך, כמה שמחת חיים תכנס בך כשתהיה מוכן לשתף ולקבל סיוע.
כשתשתף במה שחסר בך, תפתח לפניך האפשרות לשתף גם במה שטוב בך, ולהעניק לאחרים- דבר המביא לאושר בלי גבול.
ענווה היא התרופה לקרירות ולטומאה.
אשריך