שאלה
שלום
אני מתלבט זמן רב האם לכתוב שאלה זו. קשה לי עם זה מאוד וההתמודדות כבר קשה מנשוא.
אני חי ביישוב דתי. מנהל אורח חיים דתי. קובע עיתים לתורה ככל הניתן במסגרת העבודה היומיומית.
אני נשוי באושר לאישה נהדרת. יראת ה. יש ילדים. הכל טוב חוץ מתחום האישות. מהר מאוד גילינו שיש פער אדיר ביני לבינה ביחס לתדירות היחסים. אשתי איננה מעוניינת בקיום יחסים למעט פעם במספר חודשים. שוחחנו רבות על הקושי האדיר שלי עם זה. היא אפילו פנתה לייעוץ מקצועי אבל פשוט לא רוצה. הבעיה היא שאני משתדל להחזיק את עצמי אך בסופו של דבר נגרר לפינות לא טובות ונופל בהוצאת שז"ל...וזה הורג אותי כל פעם מחדש. ואני לפעמים מנסה לתת לעצמי תירוצים שזה בסדר כי חסר כל כך ואני לא מעוניין לגרום לאשתי לקיים יחסים מתוך כורח או כדי להשביע את תאוותי.
אני לא מחפש פתרון מהרב. אין ספק שאנחנו ביננו חייבים למצוא את הפתרון ....אני פונה לרב לשמוע בעיקר - איך מתקנים. אולי עצות איך בכל זאת להצליח להתמודד...זה שובר את ליבי כל פעם מחדש....
תשובה
שלום
טוב שאתה מודע לפערים ומנסה להתמודד מתוך יראת שמים, כך ראוי.
אתה מתאר בעיה חשובה שצריכה פתרון אמיתי ויסודי. זוגיות אינה יכולה להשען רק על אהבה וכבוד הדדי, אלא חייב להיות בה מרכיב של יחסי אישות מספקים לשני בני הזוג.
כדי לפתור את הנושא יש להסכים להשקיע בזה כראוי. שב עם אשתך ותראה לה את ההתכתבות הזו ותסביר לה כמה אתה נבוך ורוצה לחיות חיים שמחים ומיניים כרצון ד'.
עליכם לקבוע סדרת פגישות עם סקסולוגית דתיה, שתלווה אתכם כראוי וביראת שמים ועצות טובות לחיזוק התחום הזה.
אשתך תפנים שזו עבודת ד' שלה לפתח את המיניות או לכל הפחות לתת לך את הצרכים הבריאים שלך.
לא לזלזל בכך ולא לדחות אלא לטפל ביסודיות ובהשקעה כספית, ובע"ה הדברים יסתדרו מתוך הרצון הטוב ההדדי שלכם.
עד אז- רבש"ע איתך ורואה גם מה שכתבת כאן, ואת רצונך להתקדש. תתפלל על כך ותנסה להתנהל בטהרה כפי יכולתך, אבר קטן באדם משביעו רעב מרעיבו שבע, זכור זאת ואל תקשיב ליצר שיגיד לך שהדחף ירגע לאחר פורקן רגעי שאינו מסודר וארוך טווח עם אשתך.
בהצלחה