שאל את הרב

פעולה על צניעות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 03/04/08 21:31 כז באדר ב'

שאלה

שלום,

אני אמורה להכין פעולה על בינו לבינה - הפעולה לבנות, בנות 15-16 דתיות (בני עקיבא) - המטרה: חיזוק.

אז השאלה היא כיצד אפשר לדבר על הנושא בינו לבינה ושיהיה מורכב מ: בכללי - בינו לבינה ובפירוט: אמונה , בני זוג(מאיזה גיל כדאי), צניעות, תנועות נוער, תרבות(השפעה).

תודה...=]

תשובה

שלום למדריכה!

כיף לראות מדריכה אכפתית שמקדישה הרבה מחשבה בפעולות.

לא כתבת מה מצב החניכות שלך, אם חיזוק הכוונה להרים אותן כי המצב לא משהו או לתת להם זריקת חיזוק בייצוב הדרך. אנסה לענות לפי הקריטריונים שנתת –

"בכללי – בינו לבינה" - בגדול, כשמדברים על הנושא הזה, עושים את זה בלי להתפדח. אם נצחקק ונחליף צבעים, הבנות יפתחו התיחסות לא נכונה לנושא, זו שהיום הרבה מנסים לכבות שריפות ולהלחם בה. כל עוד אנחנו לא נחליף צבעים – גם הן לא יחליפו! אין פה שום דבר להתבייש בו. מדברים בבטחון ובצניעות, בבגרות ובישרות. ואם הן שואלות – עונים. גם על מה שלא תכננו לדבר. לא להבהל מהתקלות.

המטרה של הלכות והנהגות צניעות ובינו לבינה, הן בצד ההלכתי והן בצד הרעיוני, הם בנית אדם טהור וקדוש, בנית חברה נקיה שמונעת ע"י ערכים נעלים ודעתה לא מוסחת ע"י גורמים שיכולים להסית שמסתובבים הרבה כשלא מקפידים על המרחק הנכון בינו לבינה. פינוי השטח מגורמים מפריעים (ויש עוד, לא לדאוג, וגם איתם יש איך להתמודד) כדי להיות פנויים לעשות את מה שצריך – חסד, עבודת מידות, התפתחות חברתית (אפילו לימודים) וכו'. בחברה שבה "צריכת" ה"בינו לבינה" הוא במינון הנכון, יש הרגשה של קדושה, של נקיות, של משהו יפה שלפעמים ממש אפשר לראות בעין (אבל לא כ"כ במילים. לא כל דבר שנכתב פה הוא בשביל החניכות, המדריכה חשובה לא פחות...).

אמונה – לא הבנתי למה הכוונה בבינו לבינה. אשמח שתסבירי ואנסה לענות.

בני זוג – צריך להסביר שאחד העקרונות המרכזיים העומד מאחורי הנהגות והלכות צניעות נובע מהחשיבות לטווח הרחוק. יש לצניעות הרבה השלכות על כל התהליך של חיפוש בן זוג והקמת בית. כל קשר עם בנים צריך להבחן ע"פ המדד הזה, ולכן אם הקשר הוא לא בגיל של נישואין זה יכול להיות מסוכן ולהוביל ללא מעט עבירות ולכן חז"ל אסרו את הקרבה בין בנים לבנות שלא לצורך נישואין. אם ועד כמה לפרט יותר מזה זה תלוי בבגרות החניכות שלך ובאופי שלהן. ממש לא בטוח שכל הבנות בגילאי 15-16 צריכות לשמוע שיעורים על זוגיות ואיך צריך להיראות הבית שנשים בגילאי 20 ומעלה שומעות. כל גיל ומה שמתאים לו.

צניעות – צניעות מורכבת מכמה דברים:

גדרים הלכתיים של לבוש – מה מותר ומה אסור ולמה. חשוב לא להגזים יותר מדי בכמה המוח של הבנים מעוות שכל דבר הכי קטן גורם להם לחשוב כל מיני מחשבות אפלות מעוותות ואסורות (לא אמרתי שלא חשוב להסביר את זה ולהתיחס לנושא, אלא שצריך להזהר מלהגזים יותר מדי. גם זה גורם נזק).

יש קטע יפה של אורי אורבך שנקרא "הולכת צנוע", (https://www.kipa.co.il/NOAR/n_show.asp?id=4409)שמשווה שתי נשים – אחת מגונדרת מוזהבת ונוצצת מפה ועד להודעה חדשה, והכל באורך הנכון ולא צמוד ומבחינתה היא הולכת צנוע, ומולה אחת שנראית מוזנחת ולא משקיעה כלום שבכלום במראה החיצוני שלה, ומבחינתה גם היא הולכת צנוע. אולי כדאי פעם אחת לדבר על זה שגם זה לא צנוע. צניעות פירושה לא להתבלט. לפעמים גם לבוש מוזנח מדי מבליט... שוב, הכל תלוי בחניכות שלך – איך הן תופסות כרגע צניעות ואיך הן מתלבשות. ברור שאם חשוב להן שהבגד יהיה מאיזה מותג "שווה" ויעלה כמה שיותר, עדיף להתמקד באישה הראשונה.

התנהגות, צניעות כמידה וכדרך חיים – פעם שאל אותנו רב אחד – אם תסתכלו על כיתה שנכנסת להרצאה וכ"א מתיישב איפה שבא לו, איפה ישב מי שצנוע – מקדימה או מאחורה? והתשובה, כמובן – תלוי! תלוי איפה ישבו החברה הרעשניים או הלגלגניים. אבל על אותו משקל כמו בלבוש, גם לשבת תמיד הפוך מזה, דווקא, בצד השני, כדי שיראו שאני לא איתם או כדי שכולם ידעו איפה אני יושבת, מה אני חושבת ומה דעתי על כל דבר (עם ובלי לדאוג שישמעו אותה), זו גם לא בדיוק התנהגות צנועה, ולא חייבים לשבת עם הרעשניים כדי להיות לא צנועים (ואפשר לשבת באזור שלהם ולהתנהג בצניעות). הרב ליאור אנגלמן מסביר שצניעות פירושה שלמות עצמית, מבפנים, שבזכותה האדם לא צריך כל הזמן אישור מהסביבה להתנהגות שלו, לאם הוא "מגניב" (במלעיל) או מצחיק לפי זה שצוחקים מהבדיחות שלו, או מה חושבים על איך שהוא נראה, על מה שחשוב לו או על מה שהוא אומר ועל דעותיו. הוא שלם עם עצמו, יש לו עולם פנימי עשיר והוא פחות זקוק להחצנת הדברים ומחיאות הכפיים שמבחוץ. לא סתם לאלו שנקראים צנועים – שאול, רחל, אסתר – היה סיפור שקשור בשתיקה, בלא לספר משהו. וזו לא שתיקה שנובעת מביישנות ובטחון עצמי נמוך. כמה קל לנו לעשות משהו יפה וחשוב, ולא לרוץ לספר לכולם? או לא לספר, כי אז נראה שוויצרים, אבל כמה היינו רוצים שכולם ידעו שעשינו את זה? צניעות זה היכולת לפתח בנו שלמות כזו שתגרום לכך שלא נצטרך בכלל שכולם ידעו מזה. מספיק לנו אנחנו והקב"ה. את לא צריכה להסביר את זה לחניכות שלך, אלא לבנות בהן את השלמות הזו, ואולי לדבר על זה שלא כל דבר רצים ומפרסמים. על בטחון עצמי ודימוי עצמי של החניכים, שהם בסיס רחב במיוחד בקשר לנושא שלנו, מדברים הרבה בבני עקיבא אז אני לא אפרט פה, אבל אם תצטרכי – בשמחה.

גם מותגים יכולים להיות על אותו עקרון – האם אני קונה את הבגד כי הוא נוח שימושי ויפה, ואז ממש לא משנה החברה שייצרה אותו (אא"כ זה משהו ערכי – למשל לא לקנות תוצרת גרמניה, או לחזק קניית תוצרת הארץ או שדרות), או שחשוב לי שכולם ידעו שקניתי את זה דוקא במקום זה או אחר?? וזו עבודה קשה!

מתערבבים פה הגדרים של צניעות שנובעים מבינו לבינה – מהעובדה שיש בנים באזור ובפניהם רצוי לא לקפץ ולהתבלט יותר מדי (בלבוש ובהתנהגות, ופה נכנס גם שירה וריקוד בפניהם), וגם צניעות של בין אדם לעצמו, צניעות שחשובה גם בחברה רק של בנות או רק של בנים. כיון שהדברים בשורשם הם אותו דבר, הרשיתי לעצמי לפרט על זה קצת יותר.

תנועות נוער זה משהו שנגזר מכל זה – אחרי שהבנו שהעקרון הוא בנית חברה מסוימת, שמאפשרת בנית בית טוב יותר בשלבים המתקדמים יותר של החיים, נבדוק כל דבר לאור זה – עד כמה שייך שיהיו בנים בכל פעילות עכשיו? אולי זה אפילו רק מפריע וגורע? יש לזה גם גדרים הלכתיים, ואת יכולה למצוא אותם בספר "חסד נעורייך" של הרב אבינר.

תרבות והשפעה – לא ציינת מאיזה בתים מגיעות החניכות, האם זו עיר או יישוב ואיזה, אבל נראה לפעמים שהדברים מחלחלים בצורה זו או אחרת לכולם. אל מול השפעת התרבות יש לייצב את התרבות שלנו ולהעצים אותה. אם ניתן לה אנחנו מקום של כבוד, אם נעצים אותה ונחשיב אותה בעינינו, אין שום סיבה שנחפש יותר מדי בתרבויות אחרות.

ככלל, היחס לא צריך להיות כזה שכל מה שהוא לא מהתרבות שלנו הוא אסור ופסול, אבל צריך לשים לב בראש ובראשונה כמובן אם הוא לא נוגד אותה, וכן מה הסיבה שבמקרה מסוים או בענין מסוים אנחנו נמשכים לתרבות הזו? האם זה שחניכה הולכת וצובעת שיער זה כי זה יפה בעיניה או כי היא לא מרוצה ממה שהיא (או כי היא ראתה ככה בפרסומת או כי ככה כולם עושים או עוד אלף סיבות אחרות)? האם זה שהולכים כל יומיים לקניון או לסרט או עושים "על האש" זה כי אין משהו יותר טוב לעשות? משהו לא יציב אצלנו אם אנחנו נותנים יותר מדי לדברים להשפיע עלינו (ללכת מדי פעם לקניון אין פירושו להיות מושפע בצורה שלילית מתרבות הקניות!). אנחנו צריכים להבין שגם לנו יש תרבות וללמוד להעריך אותה.



מקוה שהצלחתי לעזור ולגעת בנקודות שחיפשת. כתבתי רק את הצדדים הרעיוניים, ולא על מתודות, אבל אם את צריכה להוסיף למה שכבר יש לך – בשמחה!

liav250@gamil.com



בהצלחה! אשרי החניכות שאת מדריכתן!

ליאב

כתבות נוספות