שאלה
היי
אני תוהה ביני לבין עצמי ומהרהרת בנושא מספר שנים - ועכשיו משזכיתי והקמתי עם בעלי בית השאלה מתחדדת:
האם אנחנו אמורים פשוט לזרוק את כל החמץ? ואני לא מדברת על לחם אלא על המוצרים הסגורים כגון:
קמח
שמרים
פסטות
בצק עלים קפוא
בצקים קפואים אחרים
בקבוקי בירה
האם זו המטרה שלשמה אנו חוגגים את החג?
האם באמת יש צורך בזריקה כזו חמורה של ממון? כאשר ישנן משפחות רבות אשר משוועות לפיסת מזון בשאר ימות השנה?
(ובנושא קטן נוסף הקשור לחג - מדוע יש צורך בהכשרים עבור מוצרי ניקוי??? הרי הם ממילא לא ראויים למאכל אדם....)
תודה רבה רבה מראש
וחג כשר ושמח
תשובה
שלום
1. מאכלים אלו נחשבים חמץ ממש כמו הלחם ואכן נוהגים שלא למכור חמץ מועט, כדי שלא להשתמש בהיתר המכירה לצורך קטן, אבל כשמדובר בהפסד גדול, אפשר למכור את החמץ לכתחילה. וכל אדם יקבע לעצמו מה נחשב עבורו הפסד קטן, ומה גדול. ויתר על כן, גם מי שירצה למכור את חמצו כדי למנוע מעצמו הפסד מועט רשאי, שכן העיקר להלכה, שמכירת חמץ כשרה, ואפשר לסמוך על הרבנים השונים המנהלים את המכירה שהם מנהלים אותה כדין בלא חשש ופקפוק. ואותו חמץ שנמכר, כיוון שהוא נשאר בבית היהודי, יש חשש שמא ישכח ויאכל ממנו בפסח, לפיכך עליו להעמיד מחיצה בגובה של עשרה טפחים (80 ס"מ) לחצוץ בינו לחמץ, או שיניח החמץ בתוך ארון ויסגרנו במפתח ויצניע את המפתח. וכן יכול להדביק את דלתות הארון בנייר דבק, וטוב שיכתוב עליו "חמץ שנמכר", וכך לא יבוא לפותחו בטעות בימי הפסח (ע´ שו"ע תמ, ב).
וכן נוהגים כיום להמליץ לכולם להשתתף במכירת חמץ, מפני שיש מוצרי מזון ותרופות טעימות שיש ספק אם נתערב בהם מעט חמץ, ואין ראוי לאבדם מפני ספק כזה, וכן אין אפשרות להשאירם בבית שמא יש בהם חמץ, לפיכך הטוב ביותר למוכרם במכירת חמץ ולצאת בזה מהספק.
2. חומרי ניקוי לכלים אינם צריכים השגחה, משום שטעמם פגום, ואף אם ערבו בהם חמץ, טעמו נפגם לפני הפסח ואינו נחשב יותר חמץ כלל.
ולהלן ביאור הנושא ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=628
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם