פנייה לבחור

שאלה

שלום לכבוד הרב,

אני בחורה דתיה בת 21, סטודנטית באוניברסיטה.

השנה, תחילת לימודיי, ראיתי בחור דתי אשר מצא חן בעיני מאוד. שאלתי האם ראוי שאפנה אליו ונאמר לי (כאן באתר) כי אין זה מן הראוי וכי בחור הרואה שבחורה פונה אליו , גם אם יסכים לפנייתה הרי שבהמשך הוא יזלזל בה ודבר זה מוריד מערכה ומכבודה. אשר על כן, פניתי לחברתי בבקשה כי היא תפנה אליו ותספר לו על רגשותיי. אותה "חברה" לא נהגה כך, אמנם היא פנתה אליו וספרה לו על בחורה המעוניינת להיות עמו בקשר אך אותה בחורה עליה היא דברה הייתה לא אחרת מאשר היא עצמה. כיום, הם בקשר. אני, כמובן, נותרתי בצד.

הכיצד זה יתכן, בעצם, שההלכה מונעת ממני לפנות לבחור ומצווה עליי לעשות זאת בדרך עקיפה כשהתוצאה הנ"ל מונחת לנגד עיניי? זה לא מקרה יחידי בו התוודעתי ל"חברות" האמיתית שיש לי עם הבנות אותן אני מכירה. לאחר תהליך אחרון של בחינת מערכות היחסים שלי עם "חברותיי", הגעתי למסקנה כי אין לי חברות.

מלבד העובדה שאני כואבת את המצב הזה, שאני מרגישה בודדה לגמרי ואיני רוצה לדבר עם אף אחת מהן כאשר כל אחת מהן מביעה ומבטאת קנאה כלפי בריש גלי הרי שאיני יכולה לפנות גם לאף בחור אשר מוצא חן בעיניי.

אני מצויה כרגע במצב מאוד קשה מבחינה חברתית. ידידים לרוב יש לי. כל הבחורים שאני מכירה מתייחסים אליי בכבוד, מזמינים אותי לראות איתם סרט (כמובן בחבורה), או לשתות קפה, או ללמוד יחד וכיוצ"ב. אך הם בחורים והם חילונים.

כך שבעצם נותרתי ללא חברה, כאשר אף בחור דתי לא פונה אליי. אציין כי ברוך ה' אני נראית מצויין מבחינה חיצונית. ולא רק, אלא תכונותיי האישיות טובות מאוד ולא פלא שהרבה בחורים פונים אליי, אך שוב אלו רק חילונים. אין לי מושג מדוע בחורים דתיים לא פונים אליי. ידיד אמר לי כי יתכן וזה מאחר והם חוששים לפנות אל בחורות יפות מדיי מחדש לדחייה. דבר מגוחך, שהרי אני בעצמי חוששת מדחייה אם אפנה למישהו.

אז מה שלמעשה יוצא מכל הסיפור הארוך והמייגע הזה הוא שעקב נסיוני לשמור על ההלכה הפסוקה שבינו לבינה, גיליתי כי אין לי חברות, וכי אין באפשרותי לפתח קשר עם בחור.

אז מה בעצם אני עושה?

זו שאלה מאוד כללית, ואני מתנצלת על כך. אך אני לעצמי אינני יודעת מה בדיוק אני שואלת. יותר משאני שואלת, הרגשתי את הצורך לחלוק זאת עם מישהו.

אני מקווה לתשובת כבוד הרב במהירות.

תודה ר

תשובה