שאלה
כיוון שלצערינו אין בסמכות (עד כמה שאני יודע, האם אני טועה?) בתי הדין הרבניים לשפוט ולפסוק אלא בבוררות, היינו רק בויכוח ממוני בין אדם לאדם - האם מותר לי לתבוע אדם בתביעת דיבה בערכאות שלהם?
הרי אם אסור במקרה זה לפנות לערכאות שלהם, נמצא שאיני יכול לתבוע תביעת-דיבה את האדם שפגע בי.
תודה.
תשובה
שלום
צריך לקבל אישור מדיין שאי אפשר לממש תביעה זו בבי"ד רבני ואז מותר לתבוע במשפט אזרחי.
הגמ' במסכת בבא קמא (צב:) אומרת "מנא הך מילתא דאמרי אינשי קרית לחברך ולא ענייך, רמי גודא ושדי עילויה? דכתיב: יען טהרתיך ולא טהרת לא תטהרי עוד (יחזקאל כד, יג)".
וכתב הרא"ש "מכאן פסק רב פלטאי ז"ל: ראובן שיש לו תביעה על שמעון, ומסרב לבוא עמו לדין, שרשאי להביאו לערכאות של נכרים כדי להוציא את שלו מתחת ידו".
וכן כתב רבנו ירוחם (נתיב א, יב) "בשם רבינו יוסף טוב עלם, "קרית לחברך", כלומר קארית אותו בדיני ישראל ולא רצה לבא, גודא רבא שדי עלויה, כלומר השלך עליו כותל גדול שלא יוכל להשמט, כלומר שיבא עליו בדיני גוים. ונוטל רשות מבית דין ומציל מידו אם לא רצה לבא בדיני ישראל. וכן פסק הרמב"ם (סנהדרין כו, ז).
וכן בעניין פליליים
כתב הרב עידו אלבה שליט"א שנראה שזהו בעצם היסוד שע"פ התירו הפוסקים לפנות לערכאות בעניינים פליליים שאין בית דין עוסק בהם בימינו, כגניבה ואונס (ראה תחומין חלק כב עמוד 366 שהביא את הדעות השונות בזה) אף שלפעמים יש לזה גם השלכות ממוניות פרטיות, שמכל מקום כיון שבית דין לענייני ממונות לא יוכל להעניש את העבריין כנדרש, מותר לתובע לפנות לערכאות.
ארגוני סוחרים
כתב ר' עקיבא איגר שבשו"ת מגן גבורים סי' ה כתב בשם הרש"ך ח"ב סי רכט שאם במקום שנעשה העסק יש מנהג להִתּדיין כפי דרך הסוחרים ,ולא כפי דין תורה, מנהג מבטל הלכה. ועפי"ז התירו לקבל דין במסגרת ארגוני סוחרים או סכסוכי שכנים שלא במסגרת חוקים אלא ע"ס מומחיות ושיקול דעת הסוחר (שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סי' צג, אות ג שו"ת ויען אברהם, ח"א, חו"מ, סי' א. )
בברכה
אייל משה