שאלה
שלום.
יש לי שאלה, לא בדיוק הלכתית, אלא משהו שלא הבנתי בתפילת העמידה.
כמעט בכל הברכות בתפילה זו, הן מתחילות בלשון עתיד, בקשה...
"ולירושלים עירך ברחמים תשוב"..
"סחל לנו אבינו"..
אבל הן נגמרות בלשון הווה:
"ברוך.. הונה ירושלים."
"ברוך.. חנון המרבה לסלוח".
מה עקרון הסדר המיוחד הזה?
אשמח לדעת!
תשובה
לשואלת שלום רב.
הבקשה היא בלשון עתיד. בסיום הברכה, יש כינוי כלפי ה', ולכן זה מצויין בהווה. הבקשה היא רפאנו, והסיום הוא הפניה אל ה' שהוא רופא חולי עמו ישראל כבר בהווה.
בברכה
אפי קיציס