שאלה
שלום,
בבית סיפרי המורה שלי לתנ"ך
פירשה את הפסוק-
"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"
[בראשית,א',כו']
כ- ה' ברא את האדם דומה לו. פיזית.
היא טענה שזהו פירושו של רש"י לפסוק.
חשוב לי לציין שאני לומדת בבית ספר חילוני,
וברור לי שהתשובה מהווה כפירה,
והייתי מעוניינת בפירוש האמיתי של רש"י,
שאולי אף אזכה להאיר את עיניה של מורתי ולהעמידה על טעותה בעניין.
תשובה
בעזה"י
שלום,
רש"י אומר כך:
"נעשה אדם בצלמנו כדמותינו": בדפוס שלנו
(שימי לב- לא כתוב בדפוס שךו, דהיינו של הקב"ה, אלא בדפוס שלנו)
ובפסוק לאחר מכן מרחיב רש"י ומסביר:
"ויברא אלוקים את האדם בצלמו"- בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא הידיים!
כלומר הצלם מתייחס לפן מיוחד ביצירת האדם, האדם נברא לא במאמר פה של הקב"ה אלא בצורה ממשית וקרובה יותר לקב"ה (כאילו בידיים).
הדמיון של האדם לקב"ה, הקרבה שבה הוא נוצר בדומה כל כך ליוצרו הופכת אותו (ואותנו) ליצירה מיוחדת, שאיננה חלק ממלכת החיות.
אותו "הצלם"- הדמיון שביננו לבין הקב"ה, בין אם מדובר על פן רוחני או שיכלי, על יכולת בחירה חופשית או על כושר שליטה עצמית, על יכולת יצירה או על אחריות ועוצמה כלפי העולם - אותו הדימיון הוא המשית עלינו אחריות עצומה והוא גם הופך אותנו למיוחדים .
על כן "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (פרשת נח) - להרוג חיה אסור, אלא אם זה לצורך, אך להרוג אדם אסור בשום אופן משום שאדם נברא "בצלם" בעל דמיון רוחני לקב"ה.
גם כיום כאשר אנו מדברים על "צלם אדם" או על "צלם אנוש" איננו מתכוונים לרובד פיזי אלא רוחני, מהותי ופנימי.
אמנם, פעם היו אפילו יהודים שסברו שלקב"ה יש גוף...
אך אפילו לשיטתם, אין הכוונה ש"צלם" פירושו דמיון פיזי...
וכמובן שרש"י עצמו מסתייג פעמים רבות ביחוס תכונות פיזיות לקב"ה.
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם