שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום,יש לי שאלה על ברייתא מהתלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא ס"ב, ע"א .
מאוד מוכרת שבה מסופר על שני אנשים שהולכים בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים אם שניהם ישתתו ימותו אם ישתה אחד יחייה וכן ישנם שני דעות שם של מי ישתה מהקיתון של בן פטורא ושל רבי עקיבא .
שאלתי היא: רבי עקיבא אמר שבעל הקיתון צריך לשתות מהפסוק :" וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה,ל"ו) פירושו: חייך קודמים לחיי חבריך .
אך אם רואים את הפסוק שממנו לקח רבי עקיבא את התרוץ רואים שבכלל מדובר בו על נשך ותרבית !!! .
מה הקשר בין הפסוק לבין המקרה לבין דעת רבי עקיבא ????
ועוד דבר : מהי דעתך האם רבי עקיבא צודק או בן פטורא ומדוע ? (אשמח אם תביא נימוקים )
בתודה לירז
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
ישר כח על השאלה וישר כח שראית את הפסוק שממנה הבריתא לומדת הלכה זו.כך לומדים בריתא ראשית יש להביט במקור ולאחר מכן בהלכה עצמה שנלמדת מהמקור.
לגופו של ענין, הדרשן יכול לקחת את תבניתו של הפסוק "וחי אחיך עמך" ולתת לו פרשנות אחרת אפילו שהנושא שונה. הואיל והפסוק מתאר חיים של אחד עם חברו ניתן לקחת את זה למחוזות נוספים
כמו קדימויות בין חיים
ברכה והצלחה
מאיר נהוראי