שאלה
לכבוד הרב שלום,
עברתי על התשובות באתר בנושא פינוי מאחזים, אך לא מצאתי תשובה חד-משמעית.
מה אפשר להבין מהתשובות?
עד איזה גבול מתנגדים לפינוי?
כל תשובה בשו"ת מסבירה על חשיבות המאחזים ושלמות הארץ ומצד שני על נקיטת זהירות כדי לא להגיע לאלימות ושנאת אחים.
למה תמיד(בד"כ) כשעולים נושאים בוערים הרבנים לא אומרים דעה נחרצת בעניין?
לדוג' שמעתי את הרב אבינר בתוכנית שלו בערוץ 7 עונה לשאלת מאזין משהו בסגנון של "שיבואו 100 אלף איש(גוזמה) למאחזים ואז לא יוכלו לפנות."
ושבוע שעבר קראתי במעריב בכתבה מאוד גדולה על כך שהוא אומר נחרצות לא להתנגד לפינוי מאחזים.
לא שאני סומך על כל מילה כתובה של מעריב, ואולי דבריו הוצאו מהקשרם, אבל זה נאמר בצורה מאוד נחרצת וברורה,
ומכיוון שלא ראיתי שמעתי תגובה על הדברים מצד דוברי הרב, או מועצת יש"ע שבד"כ ישר נחלצת נגד עיוותי התקשורת, אני יוצא מנקודת הנחה שזאת אמת.
לסיכומו של עניין, אשמח אם הרב יסביר בבהירות אך לנהוג במקרה של פינוי מאחזים.
רוב תודות
תשובה
בס"ד
1- התנגדות פסיבית. וכדי שתהיה שמחה בשירה וריקודים. והרעפת אהבה על המפנים. כדי שמרוב אהבה הם לא יוכלו לפנות.
2- הבעיה היא מורכבת והתשובה היא מורכבת כמו החיים עצמם. אני חושב שהתשובה היא מאוד ברורה אבל ברירות ומורכבות הם לא דברים סותרים.
3- גם דברי הרב אבינר הם מאוד ברורים. לא להרביץ לחיילים - רק ליצור מציאות חברתית וציבורית שהממשלה לא תוכל להורות על פינוי מאחזים.
בהצלחה