פיטורים ומוסריות

שלום וברכה

אומר כי אני נוגע בדבר משני הכיוונים: מחד גיסא, במשך שנים רבות, ועד היום, בחלק מהמקומות שאני עובד נוהגים כך גם נגדי. שנית, גם במוסד בו אני עובד הדבר נעשה, אם כי במידה מצומצמת מאוד, ואנחנו חותרים לביטול העניין לחלוטין.

אף על פי כן אכתוב שאני חושב שהדבר הוא שערורייתי. מדובר ביחס לא הוגן, ואפשר שהוא גם לא חוקי, כלפי עובדים. המטרה היא לא להעניק להם קביעות, וזה עצמו לא הוגן. כיום במקרים רבים זה גם לא חוקי.
מובן כי לא ניתן להפעיל את כל הלחץ על המוסדות, שכן מאידך גיסא משעה שאדם מקבל קביעות קשה מאוד לפטרו, גם אם הוא מאוד לא מתאים, ואז המוסד יוצא ניזוק, ובעיקר הילדים שלומדים בו, שזה עצמו פגם מוסרי כבד.
כך שאנו נמצאים בדילמה לא פשוטה.
מה שצריך לעשות הוא מחד גיסא לפשט מעט יותר (לא הרבה) את האפשרות להפסיק את עבודתו של עובד, גם אם יש לו קביעות, ומאידך גיסא לתבוע מהמוסדות כי יעניקו את הקביעות ואת כל התנאים הכרוכים בכך, או לפחות ישמרו על החוק בדבר זכויותיהם של אלה שאין להם קביעות, וכך הבעיה תהיה קלה יותר.

זה אחד התיקונים שצריך לעשות, ומהר.

כל טוב