שאלה
אני נמצא בשנת אבל על אבא שלי כאשר עברה עכשיו חצי שנה.השאלה שלי שאני סובל מחרדה לומר קדיש כאשר אני יחיד בקהל והדבר גורם לי להמון לחץ נפשי אני לא ישן בלילות ומאוד לחוץ במשך היום (אני נמצא בשיחות עם פסיכולוג) וכרגע הלחץ רק גבר הרבה מעבר למה שהיה בתחילת תוקפת האבלות.גם קרה לי שממש לא הייתי מסוגל לומר את הקדיש כאשר הגעתי לסף בכי וזה בייש אותי מאד. האם יש פתרון הלכתי לבעייתי כמו כן כמובן שאני גם מחפש דרכים כדי לנסות להמשיך לומר קדיש בציבור למשל בשבת האחרונה צעדתי לוותיקין בכותל כי שם בקהל לא מוכר יותר קל לי.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, תנוחם מן השמיים.
אמירת קדיש היא זכות גדולה, אולם ככל זכות - צריך לשים אותה באותן מגבלות ששמים גם נושאים אחרים בהלכה.
על כן, המאמץ לומר קדיש הוא מאמץ נכון, ואם אתה מוצא את הדרך ללכת למניינים גדולים שבהם אתה לא היחיד, לומר קדיש כאשר אתה נמצא במניין שמכירים אותך פחות וכדו' - זה הדבר הנכון לעשותו.
ברם, אם אתה נקלע למקומות בהם אמירת קדיש גורמת לך את אותו סבל נורא שאתה מתאר - אתה יכול לנסות ולהסתפק בקדיש אחד, ולא לומר את כולם. אם המצב מחריף הרבה יותר, ואפילו קדיש אחד אתה לא יכול לומר - אזי אין ברירה, ותענה אמן בכוונה על הקדישים של הש"ץ.
כל טוב והרבה שמחה