פורים.

שלום וברכה

אשמח אם תקרא את התכתובת הזו:



שאלה שהופנתה לרב יובל שרלו
שאלה לרב שרלו על ההרג במגילת אסתר: "לצורך רב-שיח פומבי עם רבנים ואישים שונים על היבטים שונים של מגילת אסתר וסוגיית ההרג חסר האבחנה של אויבים, רצינו את התייחסותך לעניין הבא: בחג הפורים, כמו בחג הפסח ובחנוכה אנו מעלים את נס את הצלתו של העם היהודי מידי אויביו. חלק משמעותי מההצלה כרוך בהשמדת האוייבים שקמים עלינו לכלותינו. הדבר בולט במיוחד במגילת אסתר, בה אף מצוין כי המן היה "אגגי", כלומר צאצא עמלק אשר ביקש "להשמיד את היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד". ובתגובה, לאחר מפלתו הרגו היהודים "חמשה ושבעים אלף". כזכור על עמלק נאמר כי יש למחות את זכרו מתחת השמיים ואף שאול המלך איבד את מלכותו על שריחם (בסך הכל) על צאנו של עמלק. בפרוש חג הפורים הבא עלינו לטובה, כבכל שנה, נשמעות טענות הסתייגות ממעשה ההרג במגילה המקושרים עם מצוות מחיית עמלק ושבעת עמי כנען.
המצווה המזוהה גם עם הרג של מי שלא ביקשו לפוגע בנו ישירות, מטילה צל על שמחת החג של אנשים רבים. השאלה שאנו מפנים לרבנים החשובים הינה: כיצד נוכל לכבד את המסורת היהודית על כל מורכבויותיה הכוללת פרשות לא פשוטות לעיכול, כפי שהזכרנו, ובה בעת להכיר בהיסטוריה של הרדיפות נגדנו כמיעוט לאורך כל הדורות וודאי בעת החדשה. ובפרט, כיצד ניתן בתקופת חיינו זו, בה הרג חסר הבחנה מגונה על ידי כל האומות הנאורות ומרביתם של בני האדם באשר הם, להתמודד עם חלקים הקוראים לכך מתוך כתבי הקודש. במיוחד כאשר המאורעות שעבר עמנו לאורך הדורות כמיעוט נרדף, ובוודאי במאה האחרונה, אמורים להדגיש את ההכרה שיש להימנע מלחנך לתפיסת עולם מקבילה המתירה, מעודדת או מאפשרת הרג חסר הבחנה. נדמה שהעם היהודי ומורשתו אמורים לעודד תפישה הומאנית כנגד פגיעה בזכויות האדם, ודה-הומניזציה של אנשים על בסיס שיוכם הקבוצתי. האם אכן יש בטקסטים הדתיים אתגר בנושא הזה?"
תשובת הרב יובל שרלו
"שלום וברכה יש שאלות הרג רבות בהיסטוריה של עם ישראל. לאורך ימי אני מתמודד עימם בדרכים רבות ומגוונות, והן מהוות לגבי שאלות קיום משמעותיות ביותר. אני מבקש להדגיש כי שאלותיי נובעות בשל העובדה שהתנ"ך מהווה לגבי מקור הן לגבי מצוות ההרג והן לגבי החובה של האדם לנהוג באופן מוסרי בצורה משמעותית ביותר, והסתירה אפוא היא פנים-אמונית, ולא סתירה שבין עמדותיי שלי ובין עמדות התנ"ך. אולם דווקא במגילת אסתר שאלה זו לא עולה לי כלל וכלל, ולדעתי אתם לא קוראים נכון את פשט המגילה. ההרג במגילת אסתר, ברובד הגלוי שבה, אינו קשור כלל למצוות מחיית עמלק, אלא לדבר מה מוסרי וצודק והכרחי. וזה פשוטה של המגילה: האגרות הראשונות התירו לכל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים: "וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז".
אגרות אלו לא בוטלו, והמגילה מדגישה פעמים רבות כי כתב אשר נכתב בכתב המלך ונחתם בטבעת המלך – אין להשיב. מה שהותר ליהודים לעשות, לאחר תחנוניה של אסתר, הוא להקהל ולעמוד על נפשם, לאמור: להילחם כנגד אלה שביקשו להורגם: "וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים. אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז". שימו לב שאפילו הכתוב עצמו מדגיש "הצרים אותם". דווקא מי שנאבק על הטוהר המוסרי ועל מניעת הרג מיותר צריך להיזהר שלא לטשטש בין הרג מותר ובין הרג אסור.
בעיני, זוהי חובה מוסרית ממדרגה ראשונה להקהל ולעמוד על נפשנו כנגד הצרים המבקשים להרוג אותנו ולהשמיד אותנו. לא מדובר כלל בהרג חסר הבחנה, אלא במלחמת מגן מוצדקת ומוסרית ! אני מבקש להדגיש כי דברי אינם אפולוגטיקה משום סוג שהוא, אלא יונקים מפשוטה של המגילה כפי שהיא כתובה. אני מציע לכם לקרוא שוב את המגילה ולראות שזה מה שכתוב בה. אני מבקש כמובן להדגיש כי יש סיפורי הרג מקראיים בעייתיים ביותר שאנו חייבים להתמודד עמם. ברם, עצתי לכם, כמי ששמים עצמם כנאבקים למען זכויות האדם, לא לטשטש את ההבדל בין מלחמה מוצדקת ומוסרית ובין הרג אסור ומחפיר, שכן טשטוש זה לא זו בלבד שאינו נכון – הוא ירחיק מהמאבק הצודק למען זכויות אדם רבים רבים שעולמם המוסרי מכיר בשני הצדדים של המטבע. כל טוב, בברכה, הרב יובל שרלו"