שאלה
שלום רב,
אני לומד סישיבת הסדר בשיעור א'.
כבר זמן רב שאנו מתכוננים ומכנים את עצמנו לפורים
וסוף סוךף הגענו לפורים
הבעייה שלי שכמה שציפיתי לפורים והתכוננתי לקראתו לא השתכרתי דיי כדי להגיע לדברים נעלים אני רואה את כל החברים שלי שיכורים כלוט ואומרים דברי תורה וממש בוכים ומצטערים על הפסד לימוד התורה ואני מרגיש בצד לא שייך
למעשה אני מרגיש כאילו פיספסתי את הפורים כי לא הצלחתי להשתכר ולהגיע לרמה הרוחנית הגבוהה שאליה הגיעו חבריי!
אני מרגיש שפורים היה אמור להיות מקפצה ענקית בשבילי ובשביל חבריי ואני פספסתי אותה
גיליתי דברים מדהימים על החברים שלי ועל האהבה העזה שלהם לתורה ולכל בני האדם
ואילו אני נשארתי באותה רמה....
תשובה
שלום רב
פורים אינו הצגה ופליטת דברי תורה אינה יעד העומד בפני עצמו.ודאי שאדם שכל השנה עוסק בתורה ומתגעגע ללימוד עמוק עוד יותר יביע זאת גם במהלך שכרותו.
מכיון שכך,אינך צריך להרגיש מפוספס בעקבות הפורים,להיפך,אם ראית לאן הגיעו חלק מחבריך במהלך לימודם עד שגם בעת שכרותם הם מביעים את כיסופיהם לתורה תדע לאן גם אתה יכול להגיע אם וק תחפוץ בכך.
נדמה לי שאם את זה תשאב מימי הפורים הרי שעשית הרבה ותוכל לשאוב הרבה עוצמה מהחג להגדיל תורה ולהאדירה.