שאלה
לפני כמה ימים אח שלי נכנס בטעות למקלחת בזמן שאני התקלחתי. הוא אולי היה חצי שניה עד שהוא שם לב. אני יודעת שזה לא בכוונה אבל מאז אני לא יכולה להסתכל עליוולדבר איתו גם הכשלתי אותו וגם הוא ראה אותי. ולמרות שאנחנו ביחסים טובים, מאז אני לא מדברת איתו מבושה.
איך ממשיכים הלאה?
תשובה
שלום לך,
את יודעת, ישר כאשר קראתי את השאלה אמרתי בלבי, כל הכבוד לה, איך אכפת לה מהצניעות שלה ושל אחיה...
אבל, התורה היא תורת חיים ורוצה שנחיה חיים טובים ונורמלים, ולא לדבר עם אח אהוב, זה לא כל כך טוב.
לכן, אני מציעה לך שפשוט לא תחשבי על זה, יש לנו במוח את האפשרות לשכוח דברים אם לא חושבים עליהם כל הזמן.
הפדיחה הזאת קוראת כמעט לכל אדם, מה לעשות, חיים ביחד, אחים ואחיות, וזה יכול לקרות.
את בטוח לא הכשלת אותו כי לא עשית זאת בכוונה, וגם אני לא בטוחה שהוא הספיק לראות משהו, כי ברור לי שהוא ברח מיד.
לכן כמו שאומרים, תעבירי את זה...
עם הזמן הרגשת הפדיחה תעבור והכל יחזור להיות על תיקונו.
פשוט אל תחשבי על זה כל הזמן ואל תעלי את התמונה לראש בכל פעם שאת רואה את אחיך.
תחליטי שכל פעם שאת רואה אותו תחשבי עליו משהו טוב, שאת אוהבת אותו. תסיטי את המחשבות לכיוונים אחרים.
עוד שיטה חשובה לפדיחות היא פשוט להפוך אותם מפדיחות לעובדות. פדיחה זה דבר שמנסים להסתיר, לא מדברים עליו למרות שכולם יודעים וככה יש הרגשה מוזרה לכולם של איזו מחיצה, קיר שחוצץ בין מה שמותר לדבר עליו לבין מה שלא. אם מדברים על פדיחה, ואפילו פדיחה שכזו, בגילוי, אז הפדיחה 'נעלמת'. נסי לומר לאחיך בשיא הפשטות והישרות - שמע, זה לא נורא. למדנו מהניסיון ועכשיו ממשיכים הלאה. פתאום תראי איך הכל מסתדר. . .
ומטבע העולם שהאי נעימות תעלם,
ובפעם הבאה תנעלי את הדלת... (אני צוחקת)
כל טוב ורק טוב,
אשמח לשמוע האם עצתי עזרה לך,
רעות
yohi253@walla.com