פדיון שבויים

שלום רב:

כמובן ששאלת חילופי השבויים העומדת על סדר יומנו היא אכן מורכבת ולהלן אנסה להביא את הצדדים ההלכתיים בדבר.

בשולחן ערוך בחלק יורה דעה בסימן רנ"ב סעיף ד' נאמר שאין פודין שבויים יותר מכי דמיהם מפני תיקון העולם,
פירוש: על מנת לא לעודד חטיפות נוספות.בהמשך נאמר שאדם יכול לפדות את עצמו בכל מחיר וכן פודים תלמיד חכם או מי שעתיד להיות ת"ח בכל מחיר.

במקרה של אלחנן טננבאום יש כמה סיבות לאפשר את העסקה.
א.מאחר ואנחנו במציאות של מלחמה עם האויב הרי המדינה תפקידה לדאוג לכל יחיד כאילו הוא פודה את עצמו ולכן אפילו יותר מכדי דמיהם.

ב."הפתחי תשובה" מביא את דעת התוספות שבמקום שיש סכנת נפשות לשבוי פודים אותו אפילו יותר "מכדי דמיו"

ג.מאחר ואנחנו במציאות של מלחמה חשוב שכל מי שיוצא לקרב יידע שיהפכו עולם ע"מ להשיבו הביתה.

מצד שני בוודאי שחובה על הממשלה לשקול האם במסגרת מאזן הכוחות שבינינו לבין הערבים אין כאן ניצחון לאויב שבסופו של דבר יכול לעודד אותם לפיגועים חמורים וקשים יותר ח"ו.

לסיכומו של דבר יש צדדים לכאן ולכאן ולכן טוב שהעניין יוכרע בידי הממונים על הדבר.

מיכאל ברום.