שאלה
שלום לרב,
בלומדי את המשנה הבאה נתקלתי בשאלה:
מעשר שני, פרק ד', משנה ג':
"בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע- בעל הבית קודם, מפני שהוא מוסיף חמש"
ובכן, אני מתקשה להבין- למה בעל הבית קודם?
ובנוסף, אותו "אחר" שעליו מדובר, מי הוא בדיוק? האם הוא זה שקנה את הפירות מבעה"ב או שהוא שליח שבא, כנגד בעל בית אחר למכור את הפירות לאדם מסויים.
אודה לרב אם יוכל להסביר בפשטות את המקרה שעליו מדובר במשנה.
תודה.
תשובה
שלום לך.
מדובר באדם שהפריש פירות כ"מעשר שני", אותם הוא צריך להעלות איתו לירושלים, ולאכלם שם בטהרה.
אבל לא נוח לו לסוע בסמוך לקטיף הפירות, ולכן הוא רוצה למכור את הפירות, ואז הקדושה של הפירות עוברת למטבעות הכסף שקיבל תמורת הפירות, את המטבעות יעלה לירושלים במועד מאוחר יותר, כאשר נוח לו, יקנה בירושלים אוכל כזה או אחר, ויאכל אותו בטהרה בירושלים.
עומדות בפניו שתי אפשרויות: למכור את הפירות לאדם אחר, במחיר המקובל בשוק באותו זמן, או לבצע פעולת "חילול" בעצמו: להעביר את קדושת הפירות על מטבעות שלו, כאילו הוא "קונה" את הפירות. אבל אז- עליו להוסיף לסכום הכסף עליו הוא מחלל את קדושת הפירות עוד רבע מערך הפירות (שהוא "חומש"= חמישית, מסכום הכסף עליו מחלל את הפירות).
ולמה ההלכה קובעת שעדיף שהמגדל יחלל בעצמו לעצמו את הפירות, על פני מכירה לאחר? כי כך ירבה הכסף של המעשר השני (25% יותר) בו יקנה אוכל בירושלים.