עת רצון לתפילה

כשם שישנם מקומות המסוגלים יותר לקבלת התפילה, כך ישנם גם זמנים מיוחדים, אשר בהם התפילה רצויה יותר. מבין עתות רצון אלה, הזמן המעולה ביותר הוא חצות הלילה.
מעלת עסק התורה והתפילה בחצות מובאת בכל הספרים הקדושים מן הגמרא והזוהר הקדוש ועד לספרי הצדיקים והפוסקים בדורנו (עיין בספר "קומי רוני" מהרב ריא"ז מרגליות זצ"ל, שאסף דבריהם).
בחצות הלילה נכנעות ומתבטלות הקליפות (הכוחות המסבבים את הקדושה ומונעים מלגשת אליה, כביכול) על ידי התגלות אלקותו שנתגלה אז (ליקוטי הלכות נפילת אפיים ד' כ"א - כ"ג). ומתעוררים חסדים גדולים על ישראל, והקדוש ברוך הוא בא אל נשמות הצדיקים שבגן עדן, ומלמד זכות על ישראל (ליקוטי הלכות תחומין הלכה ו' אות י"ב), ונשבר כוח הסטרא אחרא [הצד האחר, הוא צד הטומאה], ואין להם שליטה (זוהר חלק ב' ק"ל). ומאחר שזמן חצות הוא עת רצון כזה (זוהר חלק ב' קע"ג), על ידי התעוררות לעסוק אז בתורה ותפילה והתבודדות זוכים לברר הטוב מן הרע, ולהמשיך על עצמו את הזיכרון האמיתי - לזכור תמיד את תכליתו וסופו הנצחי (ליקוטי מוהר"ן נ"ד), ולהמתיק ע"י קדושת זמן זה את הדינים השורים עליו ועל כלל ישראל (ליקוטי מוהר"ן קמ"ט).

חצות הלילה הוא תמיד אחרי שש שעות מצאת הכוכבים (שם. ועיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן א' במגן אברהם ט"ז שע"ת וחיי אדם), ונמשך שש שעות עד גמר אשמורה שנייה (ליקוטי מוהר"ן קמ"ט), אולם גם המשך הלילה עד עלות השחר הינו זמן קדוש ומסוגל לעבודת ה' כמובא ב"משנה ברורה": 'בסוף הלילה הקדוש ברוך הוא שט בעולם הזה והוא עת רצון' (משנה ברורה סימן תקפ"א בהקדמה). ומובא בזוהר הקדוש שמי שקם בחצות הלילה ועוסק בתורה ובתפילה עד עלות השחר הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו (זוהר חלק ב' נ"ז), ועליו נאמר "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך - השמיעיני" (שיר השירים ח' י"ג), כלומר שהקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים בגן עדן מצפים לשמוע את קול תורתו ותפילתו (זוהר חלק א' קע"ח). ואמרו חז"ל במסכת ברכות: 'רבי אליעזר אומר: שלוש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי, שנאמר: "ה' ממרום ישאג" וגו' [ופירש בעל "עין יעקב": מידיעת חילוק משמרות הללו נמשך לנו תועלת גדול, והוא להעיר כל בעל נפש ולאמר לו - מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך!]. משמרת שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה' (ברכות ג'). ופירש מהרש"א: 'ואשה מספרת עם בעלה - הוא רמז. האשה היא כנסת ישראל המספרת בתפילה לבקש כל צרכה מבעלה, הוא הקדוש ברוך הוא'.

חוץ מן המעלות שאפשר להשיג ע"י התפילה וההתבודדות בזמן חצות, משום היותו עת רצון עליונה, יש סיבה נוספת להשתדל לעסוק בשיחה בינו לבין קונו בשעות הלילה דווקא, כמובא ב"ליקוטי מוהר"ן": 'עיקר ההתבודדות הוא בלילה, בעת שהעולם פנוי מטרדת העולם הזה. כי ביום, על ידי שרודפים בני העולם אחר העולם הזה, הוא מבטל ומבלבל את האדם מלהתדבק ולהיכלל בה' יתברך. ואפילו אם הוא בעצמו אינו טרוד, אף על פי כן מאחר שבני העולם טרודים אז ורודפים אז אחר הבלי העולם הזה, על ידי זה קשה אז לבוא לידי ביטול' (ליקוטי מוהר"ן נ"ב). יש עוד כמה עיתות רצון המסוגלים לתפילה, המובאות בספרים הקדושים (עיין במאמר "עת רצון" מהריא"ז מרגליות זצ"ל). שעת מנחה של שבת היא עת רצון גדולה (זוהר חלק ב' פ"ח), ובשעה זו עולה התפילה למעלה בתכלית השלמות (ליקוטי הלכות או"ח ראש חודש ה' כ'). גם בפורים, אשר אז כל מי שפושט בו ידיו בתפילה לפני ה' - תפילתו נענית (ליקוטי הלכות מתנה ג' י"א). וכן בימי אלול הקדושים, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים הקדוש, אשר בהם עסק משה רבינו עליו השלום בתפילה ובתחנונים לפני ה' במשך ארבעים יום, ונקבעו לימי רצון ותפילה לדורות (משנה ברורה סימן תקפ"א בהקדמה). וכן בשביעי של פסח (פירוש "עטרת צבי" על זוהר בשלח נ"ב), שבתות וראשי חדשים (ספר המידות תפילה מ"ח), ובוודאי בכל הימים הטובים ומועדי קודש.