שאלה
לרב שלום.
אני עתודאי לאחר סיום הלימודים (למדתי הנדסת אלקטרואופטיקה במכון לב). לאחרונה התגייסתי לחיל האויר ואני לא מרגיש שהתפקידים המוצעים שם אכן תורמים לצבא כמו שחשבתי שאתרום כשלמדתי. יש לציין שחיל האויר לא כל כך מסתכל על המקצוע שלך אלא רואה אותך יותר כ"מנהל פרויקטים" ולא כמהנדס. ואילו אני למדתי כדי לתרום כמהנדס, לא כמנהל. אני חושב לעבור לתפקיד קרבי, אך כאן יש מספר בעיות.
ראשית, הצבא סומך עלי שאתפקד כעתודאי, ומעבר ליחידה קרבית היא מבחינתו "הפסד של מוח".
שנית, אני לא יכול להתנדב לסיירות (בעיה רפואית) אלא לכל היותר לצנחנים (יש לי כושר טוב, ב"ה).
מכאן שכנראה התרומה שלי כעתודאי תהיה גבוהה מהתרומה שלי כקרבי. אך קרביים עדיין מסכנים את חייהם בשטחים, ואני כנראה אשב לי במשרד ממוזג, ממלא תפקיד חשוב אך לא כ"כ מעניין, בזמן שחיילים צעירים אחרים שוכבים בשבילי בבוץ כשמעליהם שורקים הכדורים. בזמן הלימודים חשבתי שכל משוואה שאני פותר תעזור לייעול של הצבא ולכן להצלת חיים, אך אם אמנם אהיה בתפקיד של מנהל פרויקטים בלבד, אזי כל המשוואות הללו לא עזרו הרבה. וגם אני לא אהיה מאלה שחרפו נפשם בשביל המדינה.
אודה לרב אם יתן לי עצות בהתלבטות קשה זו, המלווה אותי ואת חברי מאז הגיוס (יש לציין שלא בקשנו כלל להגיע לחיל האויר!!! ולא ניתן לעבור לחיל אחר ולהשאר עתודאי, אלא רק ליחידות קרביות).
תשובה
שלום רב:ההתלבטות שלך מובנת וברורה . עליך לדעת א. שרמת התרומה איננה נמדדת ברמת הסיכון, יכול להיות מפקד אוגדה שמוביל את אוגדתו לקרב ואיננו בסיכון כפי שחייליו נמצאים.ב. אין ספק שהצבא צריך בתחומים הללו אנשי מקצוע שמיומנים ומוכשרים לכך ולכן ודאי שחיל האוויר זקוק לך .ג. אם תחושת הפספוס תלווה אותך לאורך השנים כדאי שתבדוק עם הצבא האם זה נראה להם מקובל לעבור לצנחנים. עלה והצלח.