שאלה
שלום רב וכל הכבוד על האתר והיוזמה!
אני חייל בן22, לוחם ביחידה מובחרת. לפני כ5 שנים חזרתי בתשובה ביחד עם משפחתי, למדתי בישיבה תיכונית ולאחר מכן בישיבה.
לשאלתי, הכרתי חבר בצבא, דתי מלידה, איש בני עקיבא ויש בינינו ויכוח עקרוני ומעשי תמידי על חלקו של הרב בחיי ובהחלטות האדם.
לדעתי, החובה "עשה לך רב" מכוונת לרב שיהווה בשבילי דמות תורנית אשר תפקידה להדריך אותי בעבודת ה', שאלות הלכתיות כמובן ולעזור לי להתמודד עם דילמות מהותיות ואמוניות כאלה או אחרות (לפי הרגשתי) במשך חיי.י
חברי לעומת זאת, טוען, שבכל בעיה או התלבטות שצצות במהלך חיי היומיום עליי לפנות לרב ולהתייעץ ואין לי בחירה בדבר כי זו חובתי לפי"עשה לך רב".י
לדוג' כשאני מספר לו שאני וחברה שלי (אשתי לעתיד הלא רחוק בע"ה) התווכחנו על איזה נושא שהוא, הוא דוחק בי מיד ללכת לרב ולשאול אותו מי צודק ומה נכון, אני מנסה להגיד לו שאין צודק ולא צודק בנושא וזו לא שאלה הלכתית ושאני מעדיף שאנחנו נדע להתמודד ונפתור דברים כאלה לבד ורק כמוצא אחרון אם לא נצליח והנושא בוער נפנה להתייעץ עם הרב.
לדעתי, תפיסתו אינה מאפשרת לאדם לבטא את אישיותו ותפיסת עולמו ואינה מאפשרת לאדם להתמודד עם שום דבר ודרך זו לדעתי אינה נכונה, גם לא בין בני זוג. אם האדם רוצה ומאמין בזה או שלחילופין אינו מאמין ביכולתו להתמודד עם שום דבר אז אשריו! וודאי שילך בדרך זו והרב יעזור לו! אך אין זה נכון להגיד שכך צריכים כולם לנהוג בלי יוצא מן הכלל ולבקר אותי על כך שאיני נוהג בדרך זו.
אדגיש כי כל חזרתי בתשובה היתה משולבת יד ביד עם רבי ועד היום אני מתייעץ איתו באופן תדיר על כל נושא שליבי חפץ.
מי צודק? אשמח לתשובה מפורטת.
אשריכם!
תשובה
לשואל היקר, שלום רב.
בענין מה ששאלת על "עשב לך רב" דעתי היא כדעתך. מקור ביטוי זה הוא במסכת אבות (פרק א' משנה ו')והפרשנים (כגון רמב"ם ורבינו יונה) שם מדברים על רב שילמד אותך ויורה לך את דרך הלימוד הנכונה. לא על פסיקה, וודאי שלא על על כל הבעיות האישיות. כמובן שכאשר יש התלבטויות ושאלות ניתן לפנות ולשאול כל אדם קרוב, חבר או רב. אבל אין לכך קשר למושג "עשה לך רב".
אל הרב הולכים בכדי ללמוד תורה. רב הולכים לשאול בעניינם הלכתיים, מוסריים, אמוניים. בעניינים אלה הרב פוסק, מדריך, מסביר. אבל אין כאן ביטול האישיות, ביטול האחריות לחשוב ולהכריע בעניינים מוסריים ומשפחתיים יומיומיים. להפך, תפקידו של הרב להדריך את האדם לבנות את עצמו כך שיוכל להתמודד בעצמו.
גם בפסיקת הלכה, הרי יש מחלוקות שונות ודעות שונות, והאדם נדרש לחשוב ולהכריע. ואם אינו מצליח להכריע הוא בוחר את רבו שעליו הוא סומך יותר ואליו הוא מתחבר יותר, ועליו הוא נסמך. אבל גם כאן אין זה ביטול האדם עצמו אלא קריאה לאדם להמשיך לברר.
בהצלחה בהמשך
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם