עקירת השנאה.

שלום לך.
ראשית, חשוב שתדעי שטיפול ברגשות קשה שייעשה באופן מלא כאשר הוא דרך הרשת, אך אעשה כמיטב יכולתי לעזור לך לסדר את המחשבות לאור דברים שכתבת.

אני לא יודע מה היו עמדות הצדדים בהחלטה להיפרד בזמנו, אך אם הדבר נעשה באופן מושכל ומוסכם (מה שמשתמע מניסוחייך) זה יכול להקל על הקושי.
אם התקופה הקשה לאחר הפרידה הייתה בגלל החוסר בבן זוג- הדבר לגיטימי לגמרי,והתחושה המבלבלת, שאת מפרשת כשנאה תתפוגג בעז"ה ככל שהחיים יתקדמו או כשתמצאי בבוא הזמן הנכון את בן הזוג.
יכול להיות שאת שונאת את המצב ולא אותו, תנסי לפרק באופן רגוע את הגורמים, ולבחון מחדש את הדברים.
אם אכן יש בו אשמה,ועל כך את עוינת אותו, תדוני אותו לזכות וחישבי מדוע עשה את מה שעשה ומה היה חלקך בעניין. יכול להיות ששניכם "אשמים" בהתנהלות הדברים ובתוצאות, ומכאן אני מגיע לנקודה האחרונה אבל הכי חשובה-
איך את סולחת לעצמך.
החיים שלנו מורכבים ממליוני החלטות ולא תמיד אנחנו צודקים. לכל אדם נטיות נפש שונות, יכולות שונות , וחסרונות או יתרונות שאין לחבריו. אין שום אדם שצריך לשנוא את עצמו, וניתן לתקן כל דבר שעשינו. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אך ניתן לגלגל אותו קדימה בנתיב הנכון.
התחושה הגופנית לגבי הנגיעה הראשונה היא באמת קשה ורגשות האשמה בתחום הזה הם אכן חזקים, אך גם כאן זהו עניין שבנפש. אם אדם מבין שטעה בתחום מסוים, הוא יכול לתת לו עכשיו עודף תשומת לב ויתר הקפדה ובכך להחזיר אותו למדרגת הקדושה הראויה. בתחום הזה, ההתנהגותי-צניעותי אפשר לראות את התיקון-ראשית כל אדם על עצמו, אך גם החברים רואים זאת עליו.

כל טוב ובהצלחה.
אריאל.פ. (המשיב אינו רב)