שאלה
האם יש פוסקים האומרים לברך על ההלל ביום העצמאות (בערב או בבוקר)??
ועוד שאלה לא קשורה האם דניאל נמנה ברשימת הנביאים??
תשובה
שלום
כן. הגאון רבי משולם ראטה בשו"ת קול מבשר ח"א כא, ב (ב-ג), ברר על פי הרמב"ן והריטב"א ועוד ראשונים ואחרונים, את יסוד המצווה לקבוע יו"ט ביום העצמאות אמנם הרב עובדיה הדאיה (ישכיל עבדי ח"ו או"ח י), אף שהסכים בבירור שזו התחלת הגאולה, מ"מ הביא מדברי החיד"א בחיים שאל ח"ב יא, שאין לומר הלל על נס שאינו לכלל ישראל, והוסיף שההצלה אינה שלמה. ועוד, שביום העצמאות לא ארע נס אלא להפך המלחמה התגברה. וגם הסתפק על מועד היו"ט, שאולי היה ראוי לקובעו ביום שביתת הנשק או בי"ז כסלו (כ"ט בנובמבר) בו אישר האו"ם את זכות ישראל למדינה. וכדי שלא לפגוע בסדרי התפילה המסודרים עפ"י כוונות עמוקות, הורה לומר הלל בלא ברכה אחר סיום תפילת שחרית. וכן דעת הראשל"צ הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ו או"ח מא) שלא לומר הלל עם ברכה, מפני שהנס לא נעשה לכלל ישראל, ומפני שעוד רב הדרך לפנינו להגיע למנוחה ולנחלה, הן מבחינה מדינית צבאית והן מבחינה רוחנית.
והרב משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ג כתב שעדיף לא לברך, אבל הרוצה לברך רשאי. גם דעת מו"ר הרב ישראלי היתה שלא לברך על ההלל. וכך היתה דעתם של מו"ר הרבנים הראשיים, הרב אברהם שפירא, והראשל"צ הרב מרדכי אליהו. אלא שהרב שפירא הסכים שהרוצה לברך כמנהגו - רשאי (הובא בספר הרבנות הראשית ח"ב ע´ 901-903).כתב הרב שמואל כץ בספר הרבנות הראשית, ח"ב ע´ 841, בהערה 33, שהרב אושפיזאי העיד שדעת הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב עוזיאל, שמיד אחר קום המדינה היה ראוי לומר הלל בברכה, אלא שמפני שנמסרה להם התנגדותם התקיפה של החזו"א ועוד רבנים, לא רצו להרבות במחלוקת ונמנעו מלקבוע לאומרו בברכה. ושם בעמוד 890 הערה 6 הובאו דברי הרב זוין, שזו בכיה לדורות שבגלל התערבות מבחוץ, של רבנים שאינם חברים במועצת הרבנות הראשית, לא פסקו מיד בעת קום המדינה לומר הלל עם ברכה. וכן סיפר הרב שאר ישוב על אביו הנזיר, שסבר שיש לומר הלל בברכה. ואחר שדעתו לא התקבלה לא ברך, והסביר: "חסר לי את ה"וצוונו" של הרבנות הראשית".
אחרי מלחמת ששת הימים הצטער הרצי"ה שלא קבעו מיד לומר הלל עם ברכה ביום העצמאות, וכאשר [נתקן הדבר על ידי הרב גורן לאחר הניצחון במלחמת יום הכיפורים, שמח הרצי"ה מאוד, וכך נהגו בישיבת "מרכז הרב". ואף שמאז עברו עלינו מאורעות שונים, עליות וירידות, והרבנות הראשית אינה במעמדה הקודם, מ"מ כבר נקבע לומר הלל בברכה, וכך נוהגים תלמידי הרצי"ה.]
ולגבי הלילה יש אומרים שיום העצמאות שנעשתה בו תשועה לישראל דומה ליציאת מצרים, ועל כן יש לומר בו הלל בלילה, וכן נהג הרב גורן, וכן נוהגים בעוד כמה מקומות. אולם רבים סוברים שדין אמירת הלל בליל פסח הוא מיוחד ואין ללמוד ממנו לימים אחרים, הראיה שבכל שאר הימים טובים, אומרים הלל ביום בלבד. לפיכך [אין לומר הלל ביום העצמאות בלילה, וכך נוהגים רוב תלמידי הרצי"ה]
ב. כתב הרמב"ם במורה נבוכים (ב, מה)שדוד ושלמה ודניאל היו בעלי רוח הקודש ולא נביאים ממש כמו ישעיה וירמיה ונתן הנביא ואחיה השילוני ודומיהם.
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=133
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם