שאלה
הרב עוזיאל שלום,
אני כותבת אליך שוב אחרי תקופה דיי ארוכה שלא כתבתי אליך...
להזכירך דיברתי איתך גם בפלא' בעלי פשט את הרגל ואנו בחובות ענקיים וגרים בבית של ההורים של בעלי...
אז ככה , החודשים הבאים הולכים להיות קשים קשים מאוד...
מה אומר לך אנחנו התחייבנו להחזיר 7,000 ש"ח בחודש בעלי לא ממש עובד (הוא מתקן מחשבים פה ושם) ואני עובדת בעבודה שאני שונאת!!!
אין לי אושר בחיים ממש לא 10 חודשים של סבל מתמיד!!!!!!!! כלום כלום כלום לא מסתדר ואני ממש ממש משתדלת אלוהים כמה אני משתדלת משתדלת להיות חזקה משתדלת לא להישבר אבל כמה אפשר לסבול?!
ביומיים האחרונים אני פשוט איבדתי תיקווה מה אומר לך אני פשוט כל היום בוכה ובוכה ובוכה
הנשמה שלי בוכה אני פשוט מרגישה את הנשמה בוכה מבפנים עמוק בפנים כאב פיזי היא פשוט רוצה לצאת
בימים האחרונים אני אפילו לא יכולה להיות בעבודה כל היום העיניים שלי אדומות ואני מתרצת את זה בזה שאני חולה...
אלוהים יודע כמה אני סובלת !!!
הלוואי והיתה לי נקודת אור , נקודת אור קטנה
תחשוב מה זה אני עובדת מ-8:00 בבוקר עד 17:00 אחה"צ במשכורת זעומה.
אבל אני לא מתלוננת אני יוצאת לעבודה ב- 6:30 בבוקר וחוזרת ב- 18:30 בערב...
ואני שונאת את העבודה אני שונאת את המעביד שלי 12 שעות של סבל...
ואח"כ אני חוזרת לבית של ההורים של בעלי ושוב אותו דיכאון... חוסר תיקווה...
לפחות בשנתיים הקרובות אנחנו נאלץ לגור אצלם כמובן שאין אופציה להביא ילד והשבוע גם הבהירו לנו שאין אופציה להביא בדירה הזו ילד... וזה בהחלט מובן...
אבל אנחנו כל כך משתוקקים לכך...
אבל אין אפשרות אין יכולת...
ומעבר לזה אני ובעלי כל הזמן מתווכחים כל הזמן רבים הוא מהלחצים שלו ואני מהלחצים שלי ושנינו מהלחצים של שנינו ( אנחנו כל כך אוהבים וכל כך סובלים אחד מהשני)
הוא מנסה כל הזמן לרצות את כל העולם ואני רוצה שירצה אותי....
אני אמנם מבינה שזה בעייתי בייחוד לאור העובדה שאנו חיים אצלם...
אבל כמה אפשר ? כמה אפשר ?
למה למה אלוהים עושה לי את זה למה? למה הוא עושה לנו את זה מה החטא הכל כך נורא שעשינו???
ואני משתדלת ואלוהים לא עוזר לי הוא לא עוזר לנו ....
שתבין עד כמה אני משתדלת... לפני שבועיים הייתי אמורה ללכת למקווה ובאותו היום אני ובעלי היינו בדרך הביתה ועשינו תאונה
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית אני מתנצל על האיחור הרב בתשובה אבל מה שהלב חושק הפנאי עושק.
אני מקווה שמאז שכתבת אז העניינים הסתדרו יותר.
שאת אשה מאוד חזקה ואמיצה!!!
השם נתן לך כוחות נפש עילאיים להתמודד עם המצב הזה.
יש לך כוחות להחזיק מעמד וגם להחזיק את בעליך!!!
את חייבת להמשיך ולהשאר חזקה כי את העיקר של הבית!!! הבית עומד עלייך וכן יש לך את הכוחות לשאת בנטל.אסור לך בשום אופן לתת לשטן לנצח אותך.אל תכנסי לייאוש ואל תיללי על מר גורלך.
המציאות שבה את נמצאת היא מציאות נתונה .תמצאי בה בכ"ז נקודות אור חיוביות .
יש גם דברים טובים בבית של ההורים שלו.
יש גם דברים טובים שקורים בעבודה.אז תאירי אותם ותציפי אותם ותתיחסי אליהם. הביטי על החיוב יותר.
אתם חייבים להתאמץ ולמצוא בית פרטי משלכם!!
אפילו דירת חדר. זה לא טוב ולא בריא לגור עם ההורים שלו. תעשו מאמץ בכוון זה.
יהי רצון שהשם יברך אותך וימלא משאלות ליבך לטובה ולברכה ותזכו במהרה לפרי בטן אמן.
תתמידי עם הקריאה של פרקי התהילים.קראי בשעות היום.
אגב אני לא חושב שכדאי לך לעזוב את עבודתך .כי המצב בשוק העבודה קשה.זה לא הזמן לעזוב.תמשיכי עם מה שיש.
ותנסי לשמוח במה שיש לך.
**********************************************
אני מעתיק לך שיר .כזה שהוא כמו תפילה עם קצב ועם קצת חיוך (שיר של אלוני )
הוא היושב לו אי שם במרומים
הוא הרופא כל חולים
הוא הנותן רוב שמחה לילדים
הוא העושה משפטים
הוא בשמיים והוא היחיד
הוא הגדול הנורא
הוא השומר עלינו מצרה
אלוה, שמור נא עלינו כמו ילדים
שמור נא ואל תעזוב
תן לנו אור ושמחת נעורים
תן לנו כוח עוד ועוד
תן לנו גם לאהוב
מה כבר נותר לנו עוד בימים
מה כבר נותר כל היום
שמש תקווה והמון מבטים
לילה ויום של חלום
הוא בשמיים והוא היחיד
הוא הגדול הנורא
הוא השומר עלינו מצרה
בברכה,
עוזיאל