שאלה
שלום
לפני כ-4 וחצי שנים, בהיותי בישיבה תיכונית "נמאס" לי מהחיים הדתיים. איני יודע אם יש אלוקים או לא. אבל אני די בטוח שאם יש אלוקים הוא לא היה רוצה שהדת שלו תיראה איך שהיא נראית היום. למדתי בישיבה תיכונית מאוד נחשבת. למרות שהורדת הכיפה היתה די ברורה לכולם מעולם לא דיברו איתי בישיבה על אמונה (לפי מה ששמעתי גם בישיבתך זה ככה, לפחות לגבי חבר שדיברתי איתו בצבא)
נחשבתי כתלמיד טוב גם במקצועות הקודש. גמרא היה אחד השיעורים האהובים עלי ולו רק בגלל שהייתי מוצא בגמרא המון הוכחות שרק הראו לי כמה היהדות הלכה והחמירה במשך את האיסורים.
לפני כשנה סיימתי שירות צבאי מלא בתור לוחם. לאחרונה החלו לפקוד אותי מחשבות שאולי אני טועה ואני כן צריך להמשיך בדרך אבותי למרות חוסר האמונה שלא אענש בגיהנום כמו שהרב אמנון יצחק אוהב להפחיד את קהל מאזיניו. אולם מצד שני אני יודע שאם אני אחזור לדת אני אאבד עניין תוך שבועיים - שלוש.
מה שבנאדם מרגיש בלב ויודע בתוך תוכו אף רב לא יוכל לשנות. (בזמן התיכון היו לי שיחות על אמונה עם רב מתוך ניסיון לברר ולהתחזק אך זה לא עזר).
אינני יודע מה לעשות. אני ממש מבולבל!
אני יודע שאני צריך להחליט ולו רק בשביל שחברה שלי תדע מה קורה איתי ולא תהיה תלויה באוויר. גם ככה קשה לה.
אשמח לשמוע ממך עיצה טובה. (שמעתי עליך טובות)
אורי
תשובה
ברור אמונה הוא בהחלט דבר חשוב. אם תברר לעצמך דברים ברמה גבוהה, קשה לי להאמין שתאבד עניין תוך שבועיים שלושה. העומק הוא כל כך מרשים ומפעים. עצה מעשית: אתה יכול לפנות למכון מאיר בירושלים, (שדרות המאירי בקרית משה) יש שם כמה וכמה רבנים, אשר יכולים לעזור לך, ללכת אתך יד ביד בדיוק בנתיב שאתה נמצא בו, וברמה שאתה נמצא, באהבה, בהבנה, בראיה עמוקה של המציאות. אני בטוח שלא תתאכזב.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם