שאלה
שלום רב לרב :)
מזה קצת פחות מחודש, ואני ואישתי התחלנו להתחזק, ושומרים שבת. השבוע אמרתי לאימא שלי שאם היא מוכנה שאקנה פלטה בשבילי ובשביל אישתי שנוכל לאכול אצלהם. היא אמרה לי לא צריך אני אשאיר את הכריים החשמליים פתוחים, וחזרתי על זה הרבה פעמים במהלך השבוע.
היום הגענו אליהם (הם גרים מעל לקומה 11 בסהכ הקומות), ומעלית השבת לא פעלה באותו הזמן, ועלינו במדרגות. הגענו וישר ראיתי שאימא שלי לא השאירה לנו פלטה בשבילנו, כעסתי והתרגזתי ואמרתי לה שזה לא בסדר. היא אמרה לי תאכלו והעוון יהיה עליי. אמרתי לה בשום פנים ואופן ונכנסתי לחדרי שהיה בעברי. ואחרי כחצי שעה שעה עזבנו את הבית. ביציאת שבת חזרתי וביקשתי סליחה על התנהגותי.
הרגשתי ממש לא טוב עם זה, למרות שאימא אשמה אבל זאת אימא לעולם לא כעסתי עליה, הרגשתי קצת מאוכזב, אין כמו אימא בכל העולם.
האם עברתי על כיבוד אב ואם? הייתי צריך להקשיב לה או היה עליי לאכול את האוכל שלא אכלתי בסופו של דבר?
מקווה שמובן ולא יותר מדי בילבולציה כמו שדרווין אומר :)
שבוע טוב וכל טוב!
תשובה
שלום רב,
ראשית אני מברך אתכם על החלטתכם להתחזק. בנוסף, אני מבין את התחושה הרעה שנוצרה אצלך בעקבות העימות והאכזבה מהתנהגות אמך. ולכן, התשובה היא כי במקום איסור אין חולקים כבוד לא לרב ולא להורים. אין זה אוצר שצריך להתנהג בגסות ח"ו אבל אי אפשר לאכול את האוכל שהתבשל בשבת. יתכן שאמא שלך מתקשה לקבל את זה שהיא צריכה לשנות בביתה כדי לכבד את אמונתך.
היא צריכה להבין כי עליה לכבד את רצונך אחרת
אתם תבואו לבקר אולם, לא תאכלו אצלה.
דרך אגב, כשרות המזון לא מסתכמת רק בבישול בשבת אלא בהלכות נוספות שכדאי ללמוד.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם