ענייני תפילה

שלום וברכה,

אני מקווה שיותר לא נצום בארבעת הצומות הללו כך ששאלתך רק לגבי העבר. ובתענית אסתר כבר מתחיל פורים ולא נראה להשלים תפילות תענית לאחר השקיעה.

שאלה זו צריכה להיות מופנית לרב בית הכנסת, ואם אין כזה כדאי שתתיעצו עם הרב השכונה כדי שלבית הכנסת יהיה רב. (יש המהדרים להתפלל רק בבית כנסת לו יש רב קבוע)

אני מבין שאתה אחד הגבאים, כי שאלות בסדרי תפילה צריכים לשאול רק הגבאים שאם כל מתפלל ישאל רב אחר ובדרך הטבע יצייר את המקרה באופן שונה עלולות להיות תשובות שונות וחס וחלילה תהיה מחלוקת בבית הכנסת.
בכל הנושאים שאתה שואל עדיף לנהוג אחרת ולא לעורר מחלוקת.

במידה ואין לכם רב לבית הכנסת ועד שיהיה לכם אשתדל לענות לך, מתוך הבנה שאתה הגבאי.

א. לדעתי אם לא הצלחתם להתפלל מספיק מוקדם ולהספיק את כל התפילה - עדיף להתפלל כסדר בלי לשנות:
קודם תחנון ואח"כ קריאת התורה אם אפשר.
לגבי התחנון אחרי השקיעה (כמה דקות) ישנם מספר מנהגים בתוך הספרדים. המנהג כפי שכותב אותו מו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א הוא לומר וידוי ללא נפילת אפיים.
קריאת התורה של תענית - אפשרית גם אחרי השקיעה, ובכל מקרה היא בגדר "מנהג ואינה קריאת חובה'.
לכן בודאי שהדרך הנכונה היתה לומר וידוי ואח"כ קריאה בתורה אם נמצא המפתח לארון הקודש ובתנאי כמובן שיש מספיק מתענים בציבור.

ב. במקום בו אין ספר תורה כמו בשטח פתוח וכד' נוהגים הרבה קהילות שלא לומר נפילת אפיים והבן איש חי כותב שכן אומרים שם תחנון.
בירושלים כן אומרים בכל העיר וכן במבנה של בית כנסת אם מתפלל בחדרים סמוכים.
אם הציבור אומר צריך להצטרף ולומר ואם הוא אינו אומר לא ראוי לומר.
בכל מקרה של ספק בתחנון אין אומרים ועל הדברים הללו נאמר במיוחד שהעיקר הם התחנונים בלב ולא נוסח כזה או אחר.

ג. כפי שכתבתי לעיל - בדקות שאחרי השקיעה מותר לומר וידוי ויג מידות. אחרי צאת הכוכבים אין לומר יג מידות כמעט בשום מקרה.

בברכה דוד לוי