עניין של חיים או מוות

שאלה

בס"ד.

שלום.

אני כ"כ צריכה את העזרה שלכם,פשוט כ"כ צריכה אותה!

אני לא חושבת שזה אפשרי בכלל לתאר את גודל הכאב שלי עכשיו,אף פעם לא הרגשתי כ"כ רע,אין לי יום,אין לי לילה.

אני פשוט רוצה למות.

נחשו מה?

הכרתי בחור לפני שנה.

בחור טוב,משפחה טובה,סבבה.

לא כ"כ אהבנו אחד את השני בהתחלה,לא סגדנו אחד לשני,אבל אח"כ באמת התחברנו לאט לאט..וכל מה שנשאר זה להתחתן.

למה להתחתן?כי אני בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה,ופשוט אין זמן לבזבז. לשמור נגיעה כבר אי אפשר..יאללה לבנות בית.

הבחור?בחור צעיר,סך הכל בן 18,רק עכשיו התחזק,היו לו ספקות,היה מבולבל.מותר לו.

אבל אני?קדימה נו,אמרת שאתה יודע מה אתה רוצה מעצמך לא?!,תהיה אחראי,תהיה רציני,תודיע כבר להורים שלך.

פשוט שיגעתי אותו,שיודיע כבר להורים שלו,שיביא אותם כבר,שיראה לי שהוא רציני,שיראה לי שהוא אוהב אותי.

לאן לא הגענו? חזר מהישיבה בשיא המבול בשעת ערב והביא את ההורים שלו אלינו הבית ברוח סערה,הכל כדי להתחתן איתי,להראות לי שהוא אוהב אותי,הנה הכל בסדר.

ואז בהתחלה המצב באמת השתפר,התחיל להיות בסדר,אבל לא להרבה זמן.

כ"כ הרבה פעמים לא כיבדנו אחד את השני,לא הערכנו אחד את השני. ואני מודה בפרט אני,כ"כ הרבה פעמים התנהגתי איתו לא כראוי.

כ"כ הרבה פעמים הוא עשה לי טוב וראיתי רע,כ"כ הרבה פעמים שלא שפטתי אותו לזכות.

היחסים בינינו היו כ"כ מעורערים,פעם בגללי,פעם בגללו,אבל פשוט לא טובים.

אבל באמת,אהבתי אותו מאוד מאוד,הוא היה הכל בשבילי,הכל, חיכיתי כ"כ לרגע שנתחתן.

וואי כ"כ קשה לי,אני מרגישה שהנשמה שלי יוצאת מהמקום,אני באמת מרגישה שאני לא ראויה להמשיך לחיות!!!!!!!

עוד שבועיים היה אמור להיות מועד החתונה.

לפני חודש בערך פתאום התחלתי להרגיש רע,אבל רע,ממש רע.

פתאום לא ידעתי אם אני רוצה להתחתן,לא ידעתי אם אני רוצה אותו,לא ידעתי מה קורה לי!

הייתי בהיסטריה רצינית. בכיתי בלי הפסקה,לא יכלתי לשבת בשקט.

כשהוא היה בא הייתי רוצה שהוא ילך,לא רציתי לראות אותו!פשוט הרגשתי כלפיו סלידה.,וכשהוא היה הולך הייתי רוצה שהוא יבוא.

זה החמיר מיום ליום,המצב הנפשי שלי היה כ"כ ירוד,לא ידעתי מה לעשות,לא רציתי לפגוע באף אחד.

אבל הרגשתי שאני לא רוצה להתחתן,פשוט לא רוצה,לא מסוגלת.

הלכנו להמון רבנים גדולים,בינהם הרב הצדיק יורם אברג'ל שליטא,שאמר שזו עין הרע מאוד גדולה וא

תשובה