שאלה
בהמשך לשאלה שלי בנושא הענווה,
אני מרגישה כי אני נוהגת בפחות מדי ענווה.
תודה!
תשובה
ב"ה
שלומות,
הנני ממהר השיבך.
עיקר מידת הגאווה נובעת - לענ"ד - מבטחון עצמי לקוי של האדם. הוא חש שאם לא יבליט את עצמו ואם לא ידגיש את הצדדים החזקים שלו, הוא לא יקבל את המקום הראוי לא. מאחורי כל גאווה גדולה מסתתרת תחושה של פיספוס גדול, של העדר, של ריק.
לכן, נסי למצוא מה גורם לך לרצות להרגיש תחושה של עליונות על הזולת.
כמו כן, כדאי ללמוד מסילת ישרים ולהעמיק בקריאת העניינים הנוגעים לענווה ולגאוה.
כמו כן, כדאי לקרוא ספרים כגון איש צדיק היה על ר' אריה לוין, ועוד.
והעיקר,
לרצות
ולא לפחד מהמשמעויות של ההחלטה להיות בעלת ענוה.
שנה טובה,
ובהצלחה,
שי