שאלה
שלום. הייתי בשיעור, וגם לאחרונה התחלתי ללמוד ולשמוע על זה הרבה- למדתי שהכי חשוב זה כלל האומה, לא רק האדם הפרטי לעצמו, אלא הכלל, עמ"י. כלומר, זה שאני לומדת ומעמיקה זה מאוד חשוב, זה בונה אותי וכל אדם מישראל חייב לעשות את זה מעצמו אבל תמיד חייבים להכנס לכלל, עם כל מה שלמדת לבוא, לעזור, ללמד, לא להשאיר הכל לעצמך וגם לא להתרכז רק בעצמך.
השאלה שלי היא איך תכלס אני עושה את זה? אני ב"ה לומדת, מבררת לעצמי דברים שאני רוצה באמונה, אבל איך אני אמורה חהפנות את זה לכלל? כי אומרים שאדם לא צריך לדאוג רק לעצמו, אבל אני באמת לאיודעת איך אני צריכה לעשות את זה. אני ילדה ביישנית, אני לא אחת שתעמוד שדוכנים של מעייני הישועה וכאלה. אז איך אני מיישמת את כל זה?
(סליחה על האורך והבלבול.. היה לי קצת קשה לבטא את עצמי..) תודה רבה!!
תשובה
בעז"ה
שלום רב!
ראשית, כל הכבוד על המגמה הברוכה של הפנייה אל הכלל!
חשוב מאוד לחדד ולהעצים את תחושבת השליחות שלנו ולחפש בצורה מתמדת היכן ניתן לתרום ולהוסיף אור.
הצורה הטובה ביותר היא להתחיל מעגלים מעגלים.
יש סיפור חסידי מפורסם על אותו רב (יש גרסאות שונות מיהו) שרצה לתקן את העולם, ולבסוף הגיע למסקנה שכדי לתקן את העולם כולו עליו להתחיל בעצמו, להמשיך למשפחתו, עירו, מדינתו וכן הלאה, עד שיגיע לתיקון העולם.
זה נראה לי הכיוון. הבניה העצמית שלך צריכה לבוא לידי ביטוי קודם כל כלפי המעגלים הקרובים לך: משפחתך, חברותייך, מקום לימודך, הסניף וכו'.
דוגמא מעשית היא למשל להחליט שאת אומרת דבר תורה בסעודת השבת בביתך אחת לכמה זמן, משקיעה זמן בלימוד עם אחייך\אחיותייך או משהו דומה.
בסניף, אם את פעילה בו, את יכולה ליזום התנדבויות, שיעורים וכו' (בתיאום עם המדריכים והקומונרית כמובן).
את יכולה לנסות ולהזמין חברות לביתך וליצור 'קבוצת לימוד' בביתך. ככה תזכי לזכות מעגלים רחבים יותר, ותחשפי ליותר אנשים החפצים ללמוד, וכך את מתחילה להשפיע על הכלל.
הרבה הצלחה בדרך! יישר כוחך!
חגי (המשיב אינו רב).