שאלה
שלום,רציתי להתייעץ איתך על שאלה שנוגעת לי ממש בזמנים אלו.
אחרי גוש קטיף אני מבינה איך עמ"י חי-אין אחדות השמאלנים שונאים את הימנים הימנים שונאים את השמאלנים בקיצור כל אחד שונא את מי שאין לו דעה כמו שלו....
מה לעשות?לא ממזמן קראתי תגובה של מישהו בנושא גדר ההפרדה בגוש עציון שצריך לפנות גם אותנו בקיצור לכל אחד אכפת רק מעצמו.
כרדע אני מרגישה שנאה לשמאלנים לממשלה פשוט לכולם למי שחשב שצריך לפנות את גוש קטיף למי שעדיין חושב שצריך לפנות בתים.
אני תמיד גדלתי עם האידיאל של אהבת עמ"י אפילו האנשים ששונים ממך ושלא חושבים אותו דבר כמוך ועכעשיו אני מרגישה שנאה לכולם אני מש לא רצע\יתי להגיע למצב הזה איך נפטרים ממנו?
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
אי אפשר לחסום כעס.
אומנם חז"ל דיברו בצורה חריפה מאוד כנגד הכעס ,
ואמרו כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ובמיוחד דיברו כנגד " המשבר כלים בחמתו " דהיינו שעושה מעשה בעקבות מעשה "לא שקול " בעקבות הכעס .
כעס שמביא למעשים פסולים ואפילו קטנים הוא שלילי
אבל ,מידת הברור וההבחנה בעקבות ההתנתקות מחוייבת המציאות .
אני מבין את רגשותיך , ואפילו מזדהה עם חלקם .
אבל שינאה היא איננה כעס ,ועל השנאה נאמר " לא תשנא את אחיך בלבבך... " .
אלא הוכח תוכיח עליו ,דהיינו מסתם שנאה לא יצא כלום
יש לנתב זאת לתוכחה ולהסברה .
בדורינו ישנם אמצעים שונים להביע את דעותינו ,במאמרים בעיתונות ועד התקשורת האלקטרונית
מכתבים למערכת ועוד ..
כדאי להשתמש בכל האמצעים הללו ולהביע את מורת רוחנו
מהעוול שנגרם . כי בשתיקתנו אנו שותפים ...
ואם מן הכעס העצור בליבך יצא מאמר בונה וישכנע .והיה זה שכרנו ..
עצם השנאה איננה תכלית ואינה מובילה לשום מקום .
לעומת התוכחה והדיבור יכול לתקן ולבנות עולמות לשנות אנשים לשנות דעות ואפילו מעשים . אחינו הטועים ילמדו הפעם את הדרך הנכונה אם לא נראה להם את הכיוון אין סיכוי שיראו את הדרך .
בברכה