עם ישראל - העם הנבחר/עם סגולה

בס"ד

שלום לך,
שאלה יפה, מנוסחת היטב ומעידה על עומק מחשבה.

העובדה שהדבר מפריע לך ואתה לא מקבל כמובן מאליו את הגדרת ´העם הנבחר´ השגורה בפי כולם- גם היא טובה מאד. היא מעידה על תביעה לצדק ושוויון. תביעה נכונה לכשעצמה.

בא ננסה לברר כמה דברים.

אתה שואל מדוע דווקא לנו יש את הסגולה המיוחדת, למה דווקא בנו בחר ד´, למה לנו נתן את התורה שהיא כה מוסרית, וודאי אם הייתה ניתנת גם לאומות העולם, גם הם היו יכולים להיות מתוקנים ולהיות לעם מוסרי.


{ישראל- לב באברים}

קודם כל- אשריך!
זכית לשאול ממש את השאלה שמציג ריה"ל בספר הכוזרי. (מאמר ראשון, כו-מג. קב-קג)

שם מקדים ה´חבר´ למלך כוזר שיש מדרגות בבריאה. ישנה מדרגת הדומם, אח"כ הצומח, החי ולמעלה מהן- האדם. מה למעלה מכך?
ישראל. כיוון שישראל כה מיוחדים. אם נתבונן למשל במשה רבנו- שרבבות רבבות של אנשים ראו אותו עושה דברים מופלאים וחי באופן שאדם רגיל לא יכול לחיות בו.
והכשרונות המיוחדים של עם ישראל לאורך כל הדורות. הנצחיות שלנו, והעובדה שבניגוד לכל עם אחר שעבר מאורעות אף פחות נוראים מאלה שעברנו אנו- אנחנו נשארנו על במת ההסטוריה וכל העמים האחרים אבדו ועברו מן העולם- כל אלה מלמדים על הייחודיות שלנו.
(אגב, גם הסטוריונים ופילוסופים שונים אמרו זאת עלינו- ביניהם מארק טווין, מאקסים גורקי, ניטשה ועוד)

לאחר מכן כששואל אותו מדוע לא נתנה התורה לכל האומות- עונה החבר שזאת מפני שרק ישראל מוכשרים ומסוגלים לקבלת התורה. רק לנו יש את התכונה המתאימה.

אז מהו באמת הטעם?

התורה היא לא כמו סתם ספר חוקים. היא לא רק עשירה בסיפורים מחנכים, במצוות מדריכות ומוסריות ובחוקים מתוקנים. היא הרבה למעלה מזה.

תאר לך שמישהו רוצה להכין עוגה טעימה טעימה. הוא פותח את המתכון הנכון, ומתחיל לפעול על פי ההוראות. אחרי שהוא מסיים את החלק הראשון הוא כבר רואה שהעיסה לא נראית בדיוק כמו זו שאשתו עושה.. אבל לא נורא. הוא ממשיך. שם את העוגה בתנור, מכוון לחום הכתוב במתכון ומוציא את התבנית כשעובר הזמן הכתוב בהוראות. מה שיצא מהתנור הוציא לו את התיאבון...
אבל איך זה יכול להיות? הוא פעל בדיוק לפי ההוראות. הוא שם כוס קמח, שתי כפות סוכר, 3 ביצים וכו´ וכו´. הכל נעשה בדיוק לפי המתכון.

לפעמים יש דברים בהם לא מספיק לעשות לפי הספר. צריך לחיות את הדברים, לחוש אותם, להרגיש אותם. צריך את הטאץ´ הנכון. יש אנשים שפשוט לא יוכלו להיכנס למטבח. אין להם את זה..

במיוחד בדברים עדינים כמו טעם וריח, או מוזיקה- דברים בהם צריך את מגע היד המוכשרת והמתאימה- לא כל אחד יכול להתעסק בהם ואף להשיג תוצאה טובה ורצויה.
צריך כשרון מסויים.

כך היא התורה. היא לא סתם ספר חוקים. מי שלא מוכן לה ומוכשר לדברים הכתובים בה- פשוט לא יוכל לחיות אותם. זה לא ´יצא´ כמו שצריך. בישראל טבועה נשמה מיוחדת, עדינה, אלוקית ומיוחדת. סגולה מכל העמים.
נכון שלכל העמים יש גם נשמה אלוקית, כפי שמלמדים חז"ל במשנה- "חביב אדם שנברא בצלם", אבל- "[חביבים ישראל שקרויים בנים למקום]"! ולכן גם "[חביבים ישראל שנתן להם כלי חמדה]"- היא התורה.

לכן איננו יכולים לקיים את התורה בלי שיש לנו גם את ה´תורה שבעל פה´, המסורת העוברת מדור לדור, מסודרת במשנה ובגמרא ובכל שאר הספרות התורנית שלנו. והתורה שבעל פה היא כמו ה´מוסיקה´ שלנו. כיוון שיש לנו אופי שמתאים לקבלת התורה וקיומה- לכן אנחנו יכולים גם להעביר את המסורת הזו בצורה שמורה ומסודרת.


[אור לגויים]

אבל, לומר שהפקיר הקב"ה את כל האומות- זה לא נכון.
מי אמר שאם לא כולם מוכשרים ומוכנים לתורה- זה משום שהפקיר אותם הקב"ה?

האם שייך לומר שהפקיר הקב"ה את הבהמות והפלה אותן מהאדם?
האם נאמר שהרגל נחותה מן הראש?
לא שייך לומר דבר כזה, כיוון שיצר הקב"ה את העולם בעל דרגות שונות. זו למעלה מזו- אך כולן נצרכות, ואין אחת נוגעת בחברתה. ישנם תפקידים שונים בעולם לכל בריה ובריה.

אף אחד לא שואל- ´למה הרגל למטה ודווקא הראש למעלה? בואו נשים את הרגל ב´טופ´...´.
אף אחד גם לא ישאל למה החיות כל כך טיפשות, וזה כל כך לא הוגן שדווקא האדם יכול לבנות לעצמו בתים חמים ונעימים ולהכין לעצמו אוכל כה משובח, ואילו בעלי החיים מתגוללים ברחובות ואוכלים מן הפחים.

כך גם לגבי ישראל- מה שאומר לנו הקב"ה בתורתו "והייתם לי סגולה מכל העמים", אין פירושו שהקב"ה מפלה את העמים לרעה.
ישנם תפקידים בעולם- וכמו שיש בעלי חיים הנצרכים לעבודות סזיפיות קשות, והם מספקים לנו גם מאכלים, אם בחלב שלהם ואם אפילו בגופם ממש. כך גם יש מעלות שונות באנושות. זו לא אפליה.
כולם נצרכים. נכון שיש חשוב יותר ויש חשוב פחות, כמו שהאדם חשוב מהבהמה והראש חשוב מהרגל. אם יש חלילה איזו סכנה, יגן האדם קודם כל על ראשו. אך מצד שני- אף אחד לא ישמח לאבד את הרגל...

ר´ יהודה הלוי בספר ´הכוזרי´ כותב כי ישראל הם כמו לב באברים. הם אבר חשוב מאד בתוך מכלול של גוף שלם.
גם המהר"ל בספרו גבורות ד´ (פרק ה´) מדבר על החשיבות והנחיצות של ישראל והעמים. לא היה יכול להתקיים עולם בלי האומות, אך מצד שני- לא היה כלל עולם לולא היו ישראל.

לומר שהקב"ה הפקיר את האומות- אין זה נכון.
ניתנו להן שבע מצוות בני נח המתאימות לאופי שלהן, ומעמידות את המוסריות ואת הצדק על כנו. על פי מה שמתאים לאופי שלהן.
מה עוד שהפגישה שלהם עם התורה ועם המוסר של התורה קיים. דרך ישראל.
ישראל שהם הראש והלב באומות- תפקידנו הוא להזרים את הדם לכל הגוף כולו, ולתת הוראות מוסריות, נכונות וישרות- כפי שהראש נותן הוראות לכל האברים.

העובדה שאנחנו ואומות העולם כה דומים יוצרת אצלנו תחושה של מאיסה וסלידה מכל שוני והבדלה.
´כיצד אנו יכולים לומר שאנחנו טובים יותר, הרי כולנו בני אדם, בעלי ראש, ידיים ורגליים..?!´
אז כפי שאמרתי קודם- התביעה הזו היא נכונה. יש באמת דמיון. אך צריך לדעת להתבונן קצת יותר עמוק. להסתכל פנימה- על הנשמה. ובפנים אנחנו שונים בתכלית.
כמו שאפשר למצוא דמיונות בין האדם לבעלי חיים, בפרט בעלי חיים מסויימים. אבל אנחנו מבינים שלנו יש נפש גבוהה מזו שלהם בהרבה. כך גם לגבי ישראל והאומות.
כדי להרגיש את זה- נדרשים רגשות מאד עדינים, אותם אפשר לפתח על ידי חיבור עמוק לכלל ישראל, על ידי לימוד תורה בשמחה ובעמל.


[זרע אברהם אוהבי]

אם נתבונן דווקא בדברי הרמח"ל, בתחילת הפרק אותו הבאת- נוכל אולי לקבל הסתכלות קצת אחרת על התמונה הכוללת.

שם בחלק ב´ פרק ד´ מסביר הרמח"ל כי בתחילה הייתה ראויה כל האנושות להיות במדרגה מאד גבוהה ומרוממת. אך החטא גרם. אדם הראשון חטא- ולכן ירדה האנושות ממדרגתה הגבוהה. יצאנו מגן-עדן, ונכנסנו לעולם גשמי, הדורש עמל ויגיעה כדי לקבל פירות. בזעת אפך תאכל לחם, ובעצב תלדי בנים.

אולם, אומר הרמח"ל, כיוון שבשורש האנושות גלומה אותה מעלה גבוהה- הזיק הזה עדיין נותר קיים. הקב"ה נתן לכל אחד את זכות הבחירה- לבחור האם הוא רוצה להישאר במדרגה השפלה אליה ירדה האנושות, או שהוא מוכן להתאמץ ולטפס ממדרגה למדרגה עד המעלה העליונה.
מי שבפועל הגיע למדרגה הזו הוא אברהם אבינו. הוא היחיד שהגיע למדרגה זו וגם נשאר בה. ולאחר מכן גם בני ישראל הם אלה שקיבלו עליהם את התורה הקדושה, ולא שום אומה אחרת. (אף על פי שסיבב המלאך עם התורה ושאל את האומות אם הן רוצות לשמור אותה)

אז זה לא סתם- עם ישראל נמצא במדרגה אחרת משאר האומות, ולכן הוא זה שיכול לקבל את התורה.

רבנו הרב צבי יהודה (בשיחות על פרשת וירא) מלמד על פי דברי רבותינו- כי אברהם אבינו הגיע לעולם כדי לקרוא בשם ד´, להשיב את כל האנושות להכרה ואמונה בקב"ה. ואחריו בניו- עם ישראל- אף הם קוראים בשם ד´ בעולם. "עם זו יצרתי לי- תהילתי יספרו". תפקידנו הוא להביא את כל העולם לידי אמונה בקב"ה, לא לזנוח אותם. וחלילה אינם מופקרים.

לכן גם אומר ריה"ל שהגיעה עת בה עם ישראל יצא לגלות כדי להפיץ את תורת ד´ בגויים. עד אז עשינו זאת על ידי הקמת אומה מתוקנת בארץ ישראל, אך כאשר נתקלקלנו בעקבות האומות יצאנו לגלות, ללמד את הגויים מוסר בכל מקום ומקום, בתור קהילות קטנות.
זה תפקידנו. גם עכשיו שב"ה הקמנו את המדינה, ועלינו להיות אור לגויים.
זהו תפקיד מחייב, בעל אחריות גדולה.


[אברהם אבינו- אבי האומה]

בנוגע לשאלתך השנייה- השיטה שהזכרת היא השיטה של הרמח"ל בדרך ד´, אותה הבאנו למעלה.
יש באמת מי שטען כדבריך בדעת הרמח"ל, שבגלל שבחר אברהם לדבוק בד´, לכן בחר בו הקב"ה. וכיוון שישראל רצו בתורה- בחר בהם ד´.

אך הרב עוזי קלכהיים בספרו ´אדרת אמונה´ מביא את דברי הרמח"ל מספרו ´דעת תבונות´ (אות קל).
שם אומר הרמח"ל כי הכל היה צפוי מראש מאת הקב"ה. ישראל היו מוכנים מראש לתפקיד שהזכרנו למעלה, ובשבילם נברא העולם. (וכך אומר גם המהר"ל בספר ´נצח ישראל´ פרק יא)

כלומר- גם כשהרמח"ל מדבר על מידותיו הטובות של אברהם, ועל כך שישראל בחרו בתורה- הדבר מציין רק את העובדה שגם בפועל באמת היינו ראויים להשראת שכינה עלינו ולקבלת התורה.
בפועל באמת בחרנו בדרך הישרה, בדרך ד´. אך זה היה היעוד שלנו מתחילה.


בנוגע לשאלתך על היחס בין גוי מוסרי לבין יהודי שאיננו כזה-
מובא בתנא דבי אליהו שגם גוי שעמל ולמד תורה יכול לקבל רוח הקודש.
מצינו בתנ"ך גויים שהיו בעלי מדרגה רוחנית גבוהה.
אך זה- אומר הרב קוק (אגרות הראי"ה, אגרת סד)- דווקא בתור יחידים.
הייחודיות שלנו היא בכך שאנחנו אומה שלמה שיש לה נשמה מיוחדת. עם שלם שכל מגמתו לעניינו היא לקרוא בשם ד´ בעולם. לכן יתבטא הדבר בהכרח גם בקרב יחידים מהעם שלנו.
אך באמת נוכל למצוא גויים יחידים שגם להם יש מעלה רוחנית גבוהה. בתור יחיד.

בנוגע לגוי מוסרי לעומת יהודי מושחת. באותה המידה יחידים מישראל יכולים לסטות מדרך הישר ח"ו.
ומהצד הנגלה לעיניים- באמת נאמר שהיהודי בעל מדרגה פחותה מזו של הגוי.
אך מצד הנשמה, בהסתכלות פנימית- ישראל, אף על פי שחטא- ישראל הוא. ואם יעשה תשובה יוכל שוב להיות במדרגה גבוהה אף בנגלה.


שאלת שאלה מורכבת, שאפשר להאריך עליה עוד רבות.
אני מקווה שהדברים מובנים ויצאו בצורה מספיק מסודרת. אני חושש שאולי נוצר קצת אי-סדר בדברים.

אצרף עוד שתי תשובות בנושא, תוכל לעיין בהן.

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=209048
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=207019


וכמובן- אם יש עוד שאלות,
נשמח מאד לעזור ולשמוע.

ב"הצלחה וישר כח על בירור הדברים.

ניר
nirka10@gmail.com