עם ישראל - 'אור לגויים', כיצד?

שאלה מקסימה.
שמלמדת על אדם אכפתי, שהדברים לא עוברים לידו. אדם שמתעניין באמת, בכנות, ולכן הוא מבקש עומק ובהירות.

הגדרת את זה מצוין. אכן הייעוד של עם ישראל להוות מגדלור רוחני עבור כל האנושות. עם ישראל מבשר על נוכחות ה´ בבריאה, ובהסטוריה. עם ישראל מלמד איך האמונה בה´ זורמת בטבעיות. לא משפילה את החיים כמו האלילות, לא מתכחשת לחיים כמו הבודהיזם, לא מדכאת את החיים כמו הנצרות, ולא מעוותת את החיים כמו האיסלאם. עם ישראל חי בצורה בריאה, נורמלית, וכולו נסוך הוד ואצילות. עם ישראל מחדש שכדי להיות צדיק לא צריך להיות מוזר. שה´דוס´ של הכיתה לא חייב להיות גרוע בספורט. ושאין ערך לחכמה, אם היא לא עושה אותך מוסרי יותר, רגיש לזולת, ושואף לטוב.

אבל דווקא בגלל זה, העולם הגשמי חייב להיות מפותח, ובגדול. כי להיות קדוש ביום כיפור, זו לא חכמה גדולה. לטפח את הרוחניות הפרטית שלך, זה אמנם אתגר, אבל לא נדיר במיוחד. למסד קהילה של יהודים שומרי מצוות, שנהנים מחופש דת תחת שלטון גוי שדואג לכל צרכיהם, זו גם משימה לא מאוד מורכבת, ונעימה יחסית.

במיוחד כשאתה רוצה להשפיע על עמים אחרים, זה לא נשמע משכנע במיוחד, אם כל מה שיש לך להציע זה לנהל אורח חיים מוסרי בבית הכנסת, ובמכולת השכונתית. נראה אותך נכנס לפוליטיקה, לא מתלכלך, ולא הופך את הכסא לאידואולוגיה. נראה אותך לוחם בצבא, לא נשחק, ולא מתדרדר להפקרות. נראה אותך מתמודד עם יחסי חוץ, לא מתבלבל, ולא מוותר על העמדה שלך כדי לנסות למצוא חן, או לקבל סיוע.

כגודל הכלים, גודל האור. ככל כשהעולם הגשמי משוכלל, כך הרוחניות מתעצמת. אינו דומה קידוש ה´ בחיי משפחה יהודית, לקידוש ה´ בחיי מדינה יהודית. ואכן, כגודל האור גודל הצללים. ככל שהרף גבוה יותר, והמשימה מורכבת יותר, כך הקשיים והטעויות קריטיים הרבה יותר. זוהי השליחות הישראלית.

האם זה מחייב, שנהיה הטובים ביותר בכל התחומיים הגשמיים בעולם?
ממש לא. מבחינתנו, השכלול של העולם הגשמי הוא רק אמצעי למטרה הרבה יותר נעלה. העולם הזה הוא המסגרת, החומר שאיתו אנחנו עובדים, אבל התכלית החשובה היא התוכן שאותו אנחנו יוצקים פנימה.

העיקר הוא, ש´נהיה בענינים´. שלא נהיה מדינה נחשלת, ´מתפתחת´, אלא ´מפותחת´. מדינה שמסוגלת לעמוד בכוחות עצמה, שלא זקוקה לקיבוץ נדבות, שיודעת לייצר איכות כלכלית, טכנולוגית וצבאית. אבל אין שום בעיה שנהיה מס´ 6 בעשירון העליון. אין שום פגם וחיסרון בכך שנצטרך ללמוד כל מיני דברים מהעמים האחרים, ולהיעזר בחכמתם. בהחלט ייתכן שיהיו עמים אחרים שיותר טובים מאיתנו בכל מיני תחומים, ואנחנו נקבל מהם. אדרבה, בצורה כזו נקדם את האחדות העולמית, ונכשיר את הפתיחות ההדדית בין העמים.

אבל לא נהיה מושפעים. את הייעוד, החזון, אנחנו נציב. על המהות לא נערוך דיונים, ולא נהיה פתוחים להצעות. בתחום של הנשמה, אנחנו ´בעלי הבית´, ואנחנו מתווים את הדרך לכל החברה האנושית.

כך נציב מודל של צבא מוסרי, שלא בוזז, ולא מתעלל מתוך תאווה ופורקן יצרים. חיילים מהזן של ´דרור ויינברג´ הי"ד, יהיו סמל ומופת, ומקור השראה בשערי הבקו"ם. נבסס שלטון שנאמן לעמו, ומקיים את הבטחותיו. פוליטיקאים מהאיכות של ´הרב חנן פורת´ ז"ל, נקיי כפיים וברי לבב, הם יהיו נר לרגלינו, ואור לנתיבותינו. נתמוך בתקציב המדינה שעומד על בסיס היושר והמוסר, ומצד שני שלא ימוטט את הכלכלה הישראלית. נייצר תרבות שמרוממת את החלקים העדינים באדם, ולא מעוררת יצרים, אבל גם לא מתפשרת על איכות של הקלטה, בימוי ותאורה. נקים חברה מגוונת, מליאה בעושר אנושי, עם חילוקי דעות מקסימליים, תוך כדי אחדות ואהבה היוקדת בלבבות. חברה שיודעת להעריץ תלמידי חכמים גדולי תורה מחד, ולהוקיר בערכם של גדולי מדע מאידך. חברה שמכירה במעלתם של העשירון העליון, ודוקא בגלל זה מרגישה את המחויבות שלהם לכלל.

השאיפה לגדלות, לנצח, לאין סוף, לשלימות ממסד ועד טפחות, מרום שמיים ועד תחתיות ארץ - היא נשמתנו.


מקורות להרחבה:
[הגשמיות במסגרת הייעוד של עם ישראל] (אורות, ´למהלך האידיאות בישראל´ פרק ב, עמ´ קד):
"בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון האלהי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאתה פראותה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר ´ישמור את דרך ד´ לעשות צדקה ומשפט´. זוהי השאיפה, שבאה מכח ההכרה הברורה והעזה, והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחמריות, ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן, באור האידיאה האלהית, ולהצליח בזה את כל האדם כולו.
למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, ´עם חכם ונבון וגוי גדול´, והאידיאה האלהית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני. עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם´".

[הקבלה מהעמים]
(אורות, ´אורות ישראל´, פרק ה פסקה ב, עמ´ קנב)
"צדקה עשה הקב"ה עם עולמו, מה שלא נתן כל הכשרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד, לא בארץ אחת, לא בדור אחד ולא בעולם אחד, כי אם מפוזרים הם הכשרונות, והכרח השלמות, שהוא כח המושך היותר אידיאלי, הוא הגורם להמשך אחרי האחדות המרוממה, המוכרחת לבא בעולם, והיה ביום ההוא יהיה ד´ אחד ושמו אחד.
אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי גם כן את העולם עמם, מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו ע"י העולם, וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם, וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה, אלא שהקבלה היא מבחוץ וההשפעה מבפנים, כלומר פנימיות החיים שלמה היא בישראל, באין צורך להעזר משום כח זר בעולם, וכל שלטון משרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא נובע, ´מקרב אחיך - ממובחר שבאחיך´, ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דוקא מבחוץ, ´יפיפותו של יפת באהלי שם´, ´חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו´, ומשפע פנימיות החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת, ד´ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.

[הרחבה כללית על הנושא]
מאמר ´המספד בירושלים´ (´מאמרי הראיה´, עמ´ 94).
בעיקר עמודים 94-95.

[בתמצות]
(מדרש איכה רבה, פרשה ב, סימן יג)
"אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים, תאמן.
יש תורה בגוים, אל תאמן" .

יישר כח.
אבישי
batelam@gmail.com