שאלה
לק"ה
כבוד הרב,שלום!
אני גרה במושב דתי ומדריכה בבנ"ע.קראתי מספר שאלות באתר על ליווי בנות ואינני מבינה ככל את ההלכה:
עם כל הכבוד אני לא חושבת (ואני אפילו בטוחה)
שזה שבן ילווה אותי בלילה הביתה או אם אני סתם "אסתובב" איתו ברחבי המושב,הדבר יגרום לנו בשלב מסוים ללכת לאיזה פינה חשוכה ולעשות מעשים (סליחה על הבוטות)!
גם בתור בת דתיה וגם בתור מדריכה אני שומרת על עצמי וזה ברור לי שאני לא אתן לאף בן להתקרב אליי (פיזית) לפני החתונה-כי יש לי כבוד עצמי ואני לא חפץ!
גם הבנים שאני מסתובבת איתם הם בעיקר מדריכים והם גם שומרים נגיעה וצניעות.
ועוד שאלה -למה הכונה כשאומרים לדוגמא ב"קול באישה ערוה" שזה עושה משהו לבנים, הכונה להירהורים?
מכאן גם האיסור ללות בנות?
אשמח אם תוכל לענות לשאלותי ולהתיחס לסיטואציה המסוימת.
תודה מראש!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני שמח שאת שומרת על עצמך - הלוואי וכל הבנים היו שומרים כך על עצמם וכבודם. אבל אינך יכולה לדעת לעולם מי שומר ומי לא. וגם מי ששומר יכול לפעמים מאוד לא לשמור. קיראי את הסיפורים הבאים על גדולי ישראל ומה שקרה להם.
ומה קורה כשאחד "שומר והשני "לא שומר" ונפגשים ביחד?
פעם זה ש"שומר" מוביל ולפעמים לצערינו זה ש"אינו שומר" מוביל.
לכן בואי נקיים בעצמנו "אל תביאני לידי נסיון" לפני שאנו מבקשים את זה מאלוקים.
לעצם הענין - אני לא מכיר את מערכת הערכים אצלכם במושב אבל הבנים אינם צריכים להיות "משגיחי כשרות" לראות שמישהי או מישהו לא ילך לפינה צדדית וחשוכה.
האמת היא שהמושג הזה שנקרא "ליווי" הוא נראה כמו "חסד" אבל הוא מאוד בעייתי, הוא גורם לבנים "הרהורים" ושז"ל ושאר עברות שמוציאות אותם מלימוד התורה ו/או מוציאות אותם מן העולם.
את רוצה לחוש את הבעיה של הליווי?
תתארי לך שגבר נשוי היה מלווה בקביעות בנות צעירות לביתם בלילות.
מה היתה אישתו אומרת?
מה היתה עושה?
אם זה היה מגיע לבית דין - זו היתה "עילה" לגט!
למה?
כי כולם מבינים שזה לא חסד נקי. יש או יכול להיות בזה ובודאי שבה מוביל או עלול להוביל למשהו אישי עד מיני.
אני רוצה לצרף לך את הסיפורים בחז"ל על זה וראי עד להיכן עלול להוביל היצר של הבנים.
*****
הַנָךְ שְׁבוּיָיתָא דַּאֲתָאָן לִנְהַרְדְּעָא, אַסְקִינְהוּ לְבֵי רַב עַמְרָם חֲסִידָא,
אָמַר, שְׁקוֹלוּ דַּרְגָּא מִקַּמַּיְיהוּ.
בַּהֲדֵי דְּקָא חָלְפָה חֲדָא מִינַיְיהוּ, נָפַל נְהוֹרָא בְּאִפּוּמָא. שַׁקְלֵיהּ רַב עַמְרָם לְדַרְגָּא, דְּלָא הֲווּ יָכְלִין בֵּי עֲשָׂרָה לְמִידַלְיֵיהּ - דַּלְיֵיהּ לְחוּדֵיהּ. סָלִיק וְאָזִיל. כִּי מָטָא לְפַלְגָא דְּדַרְגָּא, אִפְשַׁח, רָמָא קָלָא, (אמר) "נוּרָא בֵּי עַמְרָם".
אַתּוּ רַבָּנָן, אָמְרוּ לֵיהּ, כְּסִיפְתִּינָן.
אָמַר לְהוּ, מוּטָב תִּכָּסְפוּ בֵּי עַמְרָם בְּעָלְמָא הַדֵּין, וְלָא תִּכָּסְפוּ מִינֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתִי. אַשְׁבְּעֵיהּ (ליצריה) דְּיִנְפַּק, נָפַק מִינֵיהּ כִּי עַמּוּדָא דְּנוּרָא. אָמַר לֵיהּ, חָזִית - דְּאַתְּ ,נוּרָא', וַאֲנָא ,בִּשְׂרָא', וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָךְ:
שבוית יהודיות הגיעו לנהרדעא והביאו אותם ללון בבית רבי עמרם חסידא. שם חשבו חכמים הם יהיו שמורות מכל חורש רע.
אמר להם רבי עמרם תישנו בקומה העליונה שם תהיו בטוחות גם מאנשי הבית. על מנת שלא יפגעו בהן - הוציאו רבי עמרם את גרם המדרגות כדי שלא יכולו אנשים לעלות לשם.
בלילה עברה אחת מהן ליד הפתח שבין שתי הקומות וראה אותה רבי עמרם שהיא יפה עד מאוד. לקח את גרם המדרגות שהיה כבד עד מאוד. והביא אותו לפתח שבין שתי הקומות על מנת לעלות. הגמרא מספרת שהמתקן הזה היה כל כך כבוד עד שבדרך כלל היו מרימים אותו יותר מעשרה אנשים והוא הרימו לבדו.
התחיל רב עמרם לעלות במדרגות אל הבנות הללו ובאמצע המעלות התחיל לצעוק: אש!! אש!! אש בבית רבי עמרם!!
כל אנשי השכונה התחילו לבוא זה בדלי מים וזה בשקים רטובים. כל אחד בא לסייע שלא תבער האש ותתפשט .
בהגיעם לבית מצאו את רב עמרם עומד על המדרגות ומחזיק את עצמו ברגליו שלא ימשיך לעלות בסולם. כמעט כמעט הוא כבר היה נמצא עם הבנות שהובאו לשמירה בביתו.
אמרו לו חכמים: ביישתנו!! אתה כל כך חכם וכל כך חסיד וכל כך עניו. אתה כמעט תיפול בדבר כזה??
אמר להם יותר טוב שתתבישו בי בעולם הזה - מאשר שתתביישו בי בעולם הבא.
השביע רבי עמרם את יצרו שלא יפריע לו יותר, והוא יצא ממנו כמו עמוד של אש. אמר לו ראה שאתה מאש ואני עשוי מבשר ועדיף ממך.
***
רַבִּי מֵאִיר הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, יוֹמָא חֲדָא אִידְמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִתְּתָא בְּהַךְ גִּיסָא דְּנַהֲרָא, לָא הֲוָה מַבְּרָא. נָקַט מִצְרָא וְקָא עָבַר. כִּי מָטָא פַּלְגָא דְּמִצְרָא - שַׁבְקֵיהּ. אָמַר, אִי לָאו דְּקָא מַכְרִיזִין עלך בִּרְקִיעָא, הִזָהֲרוּ בְּרַבִּי מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ, שַׁוִּיתִינְהוּ לְדָמָךְ כְּתַרְתֵּי מָעִי.
תרגום:
רבי מאיר היה צוחק על עוברי עבירה איך הם לא מצליחים להתגבר על יצרם.
יום אחד נדמה יצר הרע לרבי מאיר כמו אשה יפה העוברת בצד השני של הנהר. לא היתה מעבורת שתעביר אותו לצד השני של הנהר. בער היצר ברבי מאיר והוא עלה על חוט שהיה תלוי מעל הנהר לעבור אל האשה שבצד השני.
כשהגיע לחצי הדרך - עזה אותו היצר.
אמר לו יצר: אם לא שהיו מכריזים עליך ברקיע להזהר ברבי מאיר ובתורתו הייתי עושה את דמך שווה שני גרוש.
***
רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. יוֹמָא חֲדָא אִידְמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִתְּתָא בְּרֵישׁ דִּיקְלָא. נַקְטֵיהּ לְדִיקְלָא וְקָא סָלִיק וְאָזִיל. כִּי מָטָא לְפַלְגֵיהּ דְּדִיקְלָא - שַׁבְקֵיהּ. אָמַר, אִי לָאו דְּמַכְרִיזֵי (עלך) בִּרְקִיעָא, הִזָהֲרוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְתוֹרָתוֹ, שַׁוִיתִין לְדָמָךְ כְּתַרְתֵּי מָעִי:
תרגום:
רבי עקיבא היה צוחק על עוברי עבירה איך הם לא מצליחים להתגבר על יצרם.
יום אחד נדמה יצר הרע לרבי עקיבא כמו אשה יפה היושבת בראש עץ דקל. בער בו היצר והתחיל רבי עקיבא לטפס על העץ להגיע אל האשה.
כשהגיע לחצי הדרך - עזב אותו היצר. אמר לו יצר: אם לא שהיו מכריזים עליך ברקיע להזהר ברבי עקיבא ובתורתו הייתי עושה את דמך שווה שני גרוש.
*****
ראי עוד על ליווי בנות
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21041