על מה באמת יש לכפר?

שאלה

אמנם אני שואל את זה כבר ברגע האחרון, רק יום אחד לפני יום כיפור, אבל עדיין זה חשוב

1) על מה יש תמיד כל שנה מחדש לכפר ביום הכיפורים? שמעתי כבר שיש את הפסוק "אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא" אבל זה באמת ככה? רב גדול אחד מגדולי הדור לדוגמא שכל היום יושב ולומד ועוסק בענייני מצווה באמת יכול לחטוא איזה חטא גדול? כי לפי כל הדיבורים לא נראה לי שמתכוונים רק לזה שאיזה מישהו אולי פעם בטעות שכח לברך ברכה אחרונה...

בחברה שאני בה לדוגמא היא דתית אבל לא מאוד אז אני מבין שבאמת יש חטאים שאנשים בסביבתי לא תמיד רואים דברים צנועים וקצת מקללים אחד את השני, אבל אני מתקשה להבין איך זה יכול להיות שבאמת אין אדם "מושלם" בעולם מבחינת חטאים

והרי דווקא האנשים הלא חוטאים, מי שעסוקים כל היום בלימוד תורה וכל החיים מתפללים בדבקות אז דווקא הם אלה שיתפללו כל יום את ה"סליחות" בדבקות. ומי שלא כל כך דתיים וחוטאים הרבה, לא בטוח שפתאום רק כי זהב חודש אלול יתחילו להתפלל בדבקות..

2) בהמשך לשאלה הקודמת. עכשיו זה כבר היום האחרון של הסליחות. אבל לפי מה שהבנתי מהסליחות עד עכשיו באיזה הסתכלות מהצד, אני חושב כאילו שמי שיגיד סליחות כל השנה אז יהיה לו חיים טובים. כי עובדה שיש גם הרבה חילונים שלא אומרים בכלל סליחות ולא מקיימים את כל המצוות אז מה שמובן מזה זה כל החילונים שזה לא מעניין אותם צריכים למות ודתיים צריכים לחיות. כי אם לא, אז בשביל מה אנחנו אומרים סליחות כל יום? סתם כי אנחנו אוהבים להתפלל?

3)והדבר הנוסף בקשר לזה זה המילים בסליחות. בתור אשכנזי שבניגוד לספרדים ששרים כולם ביחד ולא ממהרים, אצלנו כמו שסבא שלי אוהב להגיד את כל הקטעים הארוכים האלה כל יום בסליחות כל מניין כמעט כיום אומרים את זה ככה מהר קוראים כמו תוכי בלי להבין בכלל. כי זה באמת קצת נראה שרבוב של מילים ש"כאילו אם אני אגיד את זה זה יעזור לי בחיים להגיד כל מיני מילים שלא קשורות אחת לשנייה?"

4)והכי לא מובן, זה זה שיש יום כיפור כל שנה מחדש וכל שנה מחדש אומרים להתחזק ולקבל על עצמך משו להגיע לשיא השלמות. וכל שנה מחדש. כאילו מה, כל האנשים בתחילת השנה אחרי יום כיפור נהיים כאלה צדיקים ולאט לאט מאבדים את זה עד שמגיע עוד פעם חודש אלול בשנה שאחרי זה, וחוזר חלילה? אז מה עשינו בזה אם כל פעם הכל חוזר על עצמו? הרי העולם בן 5000 שנה וכל שנה מתפללים ועדיין יש בע

תשובה