שאלה
בס"ד
שלום לרב בהמשך לכתבה שרשמתם על הנושא יש לנו שאלה חשובה ביותר.
האם מה שרשם הרב הוא רק כששני בני הזוג מפנים פינה לבן/בת זוג או שיש עניין אישי לכל אחד לראות רק את עצמו ולו יש מצווה ללא תלות בבן/בת הזוג לפנות מעצמו ולוותר למען השני. אם הצד השני אינו מאפשר ומבקש לקבל רק את דעתו מה עושים מפרקים את החבילה ?
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה
לא ניתן להכניס את מערכת היחסים בין בני זוג לתוך נוסחה קבועה, היוצרת משוואה מתמטית פשוטה. הדבר תלוי בכל כך הרבה משתנים, באופן הטבעי והאישי של כל אחד, במערכת התומכת, ביכולת ההכלה של כל אחד וכדו'. כשם שאין פרצופיהן שווים כך אין זוגייתם שווה, ואי אפשר לומר דבר מה שהוא נכון לכולם.
בצורה יותר ממוקדת, הנתונים שנכתבו בשאלה הם נתוני פתיחה. לא סיום. התחושה המתוארת היא שצד אחד מוכן לפנות חלל בתוכו לצד האחר, והוא מתרשם שהצד השני לא מוכן לעשות כך. לאור נתונים אלה עולה השאלה האם להמשיך במשוואה חד צדדית או לפרק את החבילה.
אולם יש עוד אין ספור אפשרויות בתווך, שהמכנה המשותף לכל האפשרויות האלה הוא העבודה העצמית והזוגית לשנות את נתוני הפתיחה האלה, ולפתוח את שערי ההכלה בפני שני בני הזוג. זה יכול להיעשות בדרכים שונות, וחלק בלתי נפרד ממקצועם של היועצים הזוגיים נועד לכך. לא זו בלבד, אלא שגם אם בן הזוג או בת הזוג אינם מוכנים לבוא ללימוד זוגי משותף - יש אפשרות חלקית לעבור תהליכים לבד, והתהליכים האלה עצמם יפתחו את בן הזוג.
על כן, ניתן לומר כי ראש הדברים הוא בעבודה לשינוי נתוני הפתיחה האלה, כיוון שמשעה שבן הזוג השני מתחיל לנוע - עולמות אדירים עשויים להיפתח בין בני הזוג.
האם אפשר ללכת בדרך זו ?
כל טוב