שאלה
כבוד הרב, שלום!
זו שאלה אישית, כואבת שאנחנו לא יודעים כיצד להתמודד איתה. לפני נישואינו נכשלנו בנגיעה, ניסינו להפסיק אך כל כעבור תקופה של שבוע או שבועיים נפלנו שוש ושוב. כשנואשנו מנסיונותינו לחזור בתשובה, ברגע שהיינו קרובים שוב לנגיעה, ברגע משבר נדר ארוסי [כיום בעלי ב"ה] נדר שלא יגע בי עוד עד לחתונה, הוא הדגיש כי הנדר הוא על נגיעה בגוף ולא בבגדים. אחרי הנדר נלחצנו. ראינו כי אדם שמפר את נדרו אשתו ובניו עתידים למות. שאלנו האם ניתן להפר את הנדר אך נאמר לנו שמשום שנדר זה נאמר בכדי לא לעבור עבירה אי אפשר לבטלו. החזקנו מעמד תקופה קצרה אך לאט לאט מצאנו פרצות אותן "ניתן" לפרוץ. אם זה בכך שאני אגע בו וכך כביכול לא הוא זה שנוגע בי, אם זה שהוא נוגע כשידו מכוסה, וכו' וכו'. בכל הזמן ידענו שזהו חטא גדול. גם איסור הנגיעה וגם הנדר שריחף מעל ראשנו. כאב לנו שאיננו מצליחים להתגבר על יצרנו אך לא יכולנו לעצור. בשעה טובה נשאנו לפני כשנה, נכון לעכשיו עדיין לא התעברתי. לא התחלנו בדיקות ולא פנינו לייעוץ בנושא. אך יש לנו את החשש הגדול שמא זה הנדר??????? מה אפשר לעשות? איך מתמודדים? איך מתקדמים? אנחנו נשואים באושר ב"ה, מקפידים בדיני טומאה וטהרה, בכל שאלה בנושא פונים לרב ולא מקלים ראש בנושא, אך הנדר נמצא, מפחיד. האם ניתן לחזור בתשובה? האם אכן האשה והילדים עתידים למות? איך חיים עם זה??????
אני יודעת שתמיד ניתן לחזור בתשובה, אבל מה עם הנדר?????
מפחידה אותנו השאלה האם אסור לנו כלל להיות יחד......... חס וחלילה!!!!!
שאלתי היא מה עלינו לעשות?????
סליחה על הבלבול, מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי.
תודה.
תשובה
שלום,
אפשר להרגיש את הכאב בשאלתך. אנסה להתייחס לעניין החשוב מאוד שהעלית.
אינני מכיר באופן אישי את הדברים שציטטת שמי שמפר נדר הוא וילדיו ימותו. ביטול נדרים, שבועות וקבלת התחייבויות אישיות בדיבור או בהנהגה הנו בוודאי דבר חמור. בכך אדם פוגע בקדושת דיבורו ובאופן יותר עמוק ביקר מכל – בקשר בין נפשו ליסוד האמת שבשורש החיים המחייה אותו. אך בכל פרשת נדרים בתורה מסגרת הציווי התורני היא של מצוות לא תעשה, :לא יחל דברו", ומצוות עשה, "ככל היוצא מפיו יעשה". מתוך כך ברור שעל אף חומרת הפרת הנדר, ובוודאי הפרת נדר בתחום של חיזוק האדם לקיום מצווה, אין כאן איסור שיש בו עונש מוות משום כיוון. על אחת כמה וכמה אין כאן עונש שיוטל על ילדים שלא חטאו בעבירה.
אין ספק שבכל מה שתיארת מתברר שלא הצלחתם לעמוד בגדרי צניעות וקדושה לפני הנישואין. לעניין קבלת הנדר והפרתו בהקשר זה יש שתי פנים. מצד אחד קבלת הנדר שמטרתו הייתה לחזק אתכם בשמירה על הגבולות הנכונים ואז הפרתו רק מחמיר את המעשים שלכם. אך מצד שני עצם הרצון לנדור במצב שלכם היה בעיניי עניין חיובי, מה שלא נכון בכל מצב, מה שביטא את הרצון העז המשותף שלכם לקיים ביניכם יחס של קדושה. והנה על אף שלא עמדתם בזה לפני הנישואין הרבה יותר חשוב ומשמעותי בעיני, גם מצד ההלכה וגם מצד העבודה האישית שלכם על חייכם והשפעתה עליכם, היא העובדה שכעת אתם על פי דברייך מצליחים לחיות חיי קדושה במסגרת חיי הנישואין, קדושה מתוך אהבה הדדית. זוהי ללא ספק העבודה העיקרית בחיים בעניין צניעות וקדושה ואין להשוותו עם כל חשיבותו הגדולה לעבודה שלפני הנישואין גם אם התרחשו אותו סוג של "נפילות" שאת מתארת.
ייתכן מאוד שעצם תחושת האשמה והפחד ממה שעשיתם לפני הנישואין הוא אשר היום מפריע לך להיכנס להריון. אם כך יש לכם לעשות תשובה אמיתית ולהקדיש את כל כוחכם לבניית חייכם באהבה ובקדושה ולהתפלל שהקדוש ברוך הוא ישלח ברכה.
ייתכן שבמצב שלכם הפרת הנדר הייתה כה חזיתית ומתוכננת ביניכם שיש לעשות מעשה נוסף. אני מציע שתקבלו על עצמכם מעשה שמחייב אתכם לסוג של מסירות נפש לשם התורה או עם ישראל, משהו שיהיה אמיתי לכם בחייכם ושתוכלו לעשות במשותף. אם זה דבר שיוסיף אור של קדושה לחיים של צעירים וצעירות שעומדים לפני דילמה דומה למה שעמדתם או לא עמדתם לפניה – מה טוב. משם בע"ה יהיה לכם תיקון.
בברכה רבה , דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם