על המדרשים

משה שלום.
יש להצטער על כך שהתביישת לשאול בכל אותה תקופה שהיית במקום תורה, שהרי לימדונו חכמים : "לא הביישן למד".
א. ההבדל בין מדרש לאגדה/הגדה. בשם אגדה רגילים לכנות את הכלול בספרות חז"ל שאינו הלכה. כלומר מדרשי אגדה, סיפורי מעשי חכמים, משלים, פתגמים וכו'. לעומת זאת המדרש הוא דרך של פרשנות הפסוקים שאינה נצמדת לפשט, ואינה כובלת את עצמה להקשר ולמשמעות הלשונית. דרך זו ננקטת בין בתחום ההלכה בין בתחום האגדה. מדרש של פסוקים שהנושא שלו הלכתיי נקרא מדרש הלכה, ומדרש שנושאו רעיוני נקרא מדרש אגדה.
בץ מדרש רבה ומדרש תנחומא הם שני קבצים של מדרשי הלכה. מדרש תנחומא הוא מדרש שנערך בתקופת הגאונים (אך משוקעים בו דרשות של חכמים קדומים בעיקר אמוראים). מדרש זה על חמישה חומשי תורה בנוי בצורה אחידה. הוא פותח כל נושא בשאלה הלכתית בלשון "ילמדנו רבנו" (על שם זה נקרא מדרש זה גם "מדרש ילמדנו"), אך כל זה כדי לפתח דרשה שלימה שענינה מוסרי או רעיוני. (כבר בבבלי מצוי הבסיס לדגם הזה - שבת ל ע"א, בשם ר' תנחום הוא ר' תנחומא שעל שמו נקרא המדרש). לעומת זאת מדרש רבה הוא קובץ מדרשי אגדה שאינו עשוי מעור אחד. יש בו ספרי מדרש קדומים ביותר - בראשית רבה וויקרא רבה, שניהם כנראהנערכו בסוף תקופת האמוראים, ולצידם מדרשים מאוחרים שנערכו בתקופת הגאונים, דברים רבה למשל הוא מהסוג של "מדרש ילמדנו". החלק הראשון של במדבר רבה (פרדיות במדבר-נשא) הוא מאוחר מאוד, והוא מבוסס על דרשותיו של ר' משה הדרשן שחי בתחילת תקופת הראשונים. (כמעט כל ספרי מדרשי האגדה נתחברו ונערכו בארץ ישראל).
ג. השאלה מי כתב את המדרשים אינה השאלה העיקרית, משום שיתכן שגם לאחר עריכתם היו המדרשים נמסרים בעל פה. אך גם על השאלה מי ערך את המדרשים אין לנו תשובה, בודאי לא באשר למדרשי האגדה שבהם עסקנו. ביחס למדרשי ההלכה - מכילתא ספרא וספרי, שנערכו כנראה בתחילת תקופת האמוראים, הועלו השערות רבות, אך שאלות אלו לא הוכרעו.
ד. לפשט ניתנו מספר הגדרות. נראה שהמקובלת ביותר היא: פרשנות הנצמדת למשמעות הלשונית ולהקשר של הפסוקים, ומתיימרת לעמוד על המשמעות של הפסוקים בהתאם לכוונתו המקורית של אומרם. דרש - פרשנות חופשיה מהכללים הלשוניים ומההקשר הרחב שבו נאמרה הפרשה. לפעמים תליית רעיונות בפסוקים שהדרשן עצמו יודע שהכתובים לא אליהם נתכוונו, בדרך של אסמכתא.
סוד - תורת הסוד והנסתר, תורת הקבלה. רמז - כנראה רעיונות קבליים שמוצאים להם רמזים בכתובים, כגון על ידי גימטריה או ראשי תבות וכדומה.
להרחבת הידיעות בשאלות אלה (פרט לשאלה האחרונה שאינה קשורה לענין), כדאי לעיין במבואות לתורה שבעל פה. למשל הקורס של האוניברסיטה הפתוחה.
זיל גמור

התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת.