עליתי רוחנית אבל הסביבה משפיעה עלי לרעה.

ב"ה




ברכה ושלום.


אכן ההרגשה שלך היא הרגשה לגיטמית עבור מי שלא התאמן להפנים את המסרים פנימה לתוך התת מודע.

השם דורש מאיתנו להכניס רשמים צגדולים וחוויות רוחניות הביתה פנימה ולחיות על פיהן.

ראי נא את מה שהשם מצווה על משה רבינו לומר לעם ישראל אחרי מעמד הר סיני ואחרי החוויה הרוחנית של שמיעת קל השם מתוך דממה דקה.
דברים פרק ה

(כו) לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם:
(כז) וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ:


השם מצווה לעם ללכת מיד הביתה!!!

כי אם חוווים חוויה רוחנית יש צורך להפנימה בבית פנימה.
אין משמעות לחוויה של קבלת תורה בהר סיני ללא היישום של מה שנאמר בבית פנימה.
וזה מתבטא בדברים קטנטנים של חיי היומיום.
איך לדבר ,ואיך לאכול,איך להתלבש ואיך לעזור לאחרים,איך לכבד הורים ואיך לנוח בשבת,איך לקיים חיי חברה תקינים ומה לעשות כשנתקלים בקשיים.

עם ישראל נדרש ע"י השם להכנס הבייתה !!! לאוהל ושם ליישם את החוויה הגדולה של מעמד הר סיני.
כי המבחן של האדם הוא האם הוא מסוגל ויכול לצמצם מעמד רוחני ולתרגמו לחיי היומיום.


לכן אין לך להתייאש את צריכה פשוט להתאמן פעם אחר פעם ולנסות להפנים חויות.
כל חוייה רוחנית יכולה להשאיר רושם על נפש האדם לו רק האדם ירצה בכך.
נקודת הרצון הפנימית היא הנקודה המכרעת כי אם תרצי אז תצליחי.


הסביבה לא מפריעה לתהליך פנימי זה לקרות כי האדם בתוך עצמו הוא גר.ובתוך עולמו הפנימי הרוחני הוא דר.
ושם נמצאת אישיותו ושם כל עוצמות חייו.
ועולמו הפנימי הוא חזק כל כך שלא כל קול עלה נידף מפריע את חוויתו הרוחנית.ועולמו הפנימי לא זר לו כי הוא ופנימיותו אחד הם ותוכו כברו.
כמעט כמו בשיר של חנוך:



אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב
אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב
אדם גם לעצמו הוא זר .












בהצלחה,






עוזיאל


.