שאלה
שמעתי שהבעש"ט וברב קוק היו מעשנים במוצ"ש(בניפרד כן?!!)בגלל שהנשמה היתרה שבגוף יוצאת במוצ"ש והמצב רוח היה יורד ועל"י העישון היו מעלים את המצב רוח.עכשיו,מבחינתי אם זה נכון אז אני בטוח שהם עשו את זה לשם שמיים אבל מה שאני לא מבין למה דווקה ככה?יש הרבה דרכים להעלות מצב רוח.
והאם זה בסדר שאני גם אעשן למרות שאני מקבל הנאה מהעישון?
ובכלל האם העניין שהם עישנו נכון?
אני שמח לקבל תשובה מהר כי אני נמצא על המחשב 1 לשבועיים!
תודה מראש!
שנזכה!
תשובה
גם אני שמעתי שמועה זו על שניהם, בתוספת קטנה שמסבירה מדוע דווקא בדרך זו. העישון משלב ריח ואש, שני דברים משמעותיים במוצאי שבת. גם בהבדלה אנחנו נהנים מן הבשמים ומן האש, ואף מברכים עליהם. הבשמים באים להשיב את הנפש הכואבת מיציאת שבת, או מן העובדה שהנפש היתירה עוזבת, והאש באה לזכר האש שנבראה במוצאי שבת. עד כאן ההסבר.
אולם חייבים להביא בחשבון שבימיו של הרב קוק, וודאי וודאי בימי הבעש"ט לא ידעו את הסכנה הגדולה הטמונה בעישון. אי אפשר לומר בוודאות כיצד היו נוהגים שני גדולים אלה לו סכנת העישון כלפי המעשן וכלפי סביבתו היתה ידועה בימיהם. אבל אפשר לומר בוודאות שגדולי דורנו שוללים באופן מוחלט את העישון בגלל הסיכון הודאי שטמון בו. אפילו במוצאי שבתות אפשר להנות מן הנר והבשמים שאינם כרוכים בסכנת נפשות, שלא לדבר על הנאה סתם כך הכרוכה בסיכון ודאי הנובע מן העישון.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם